מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ | 1 |
מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ | 2 |
פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ | 3 |
כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ | 4 |
ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ | 5 |
ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ | 6 |
חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ | 7 |
ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ | 8 |
בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃ | 9 |
והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃ | 10 |
ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃ | 11 |
מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ | 12 |
מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ | 13 |
כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ | 14 |
הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ | 15 |
כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ | 16 |
למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ | 17 |
למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ | 18 |
היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃ | 19 |