ישעה 63

1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃

Who is this that is come from Edom, [with] red garments from Bosor? thus fair in his apparel, with mighty strength? I speak of righteousness and saving judgment.

2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃

Wherefore are thy garments red, and thy raiment as [if fresh] from a trodden winepress?

3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃

I am full of trodden [grape], and of the nations there is not a man with me; and I trampled them in my fury, and dashed them to pieces as earth, and brought down their blood to the earth.

4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃

For the day of recompence has come upon them, and the year of redemption is at hand.

5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃

And I looked, and there was no helper; and I observed, and none upheld: therefore my arm delivered them, and mine anger drew nigh.

6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃

And I trampled them in mine anger, and brought down their blood to the earth.

7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃

I remembered the mercy of the Lord, the praises of the Lord in all things wherein he recompenses us. The Lord is a good judge to the house of Israel; he deals with us according to his mercy, and according to the abundance of his righteousness.

8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃

And he said, Is it not my people? the children surely will not be rebellious: and he became to them deliverance

9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃

out of all their affliction: not an ambassador, nor a messenger, but himself saved them, because he loved them and spared them: he himself redeemed them, and took them up, and lifted them up all the days of old.

10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃

But they disobeyed, and provoked his Holy Spirit: so he turned to be an enemy, he himself contended against them.

11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃

Then he remembered the ancient days, [saying], Where is he that brought up from the sea the shepherd of the sheep? where is he that put his Holy Spirit in them?

12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃

who led Moses with his right hand, the arm of his glory? he forced the water [to separate] from before him, to make himself an everlasting name.

13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃

He led them through the deep, as a horse through the wilderness, and they fainted not,

14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃

and as cattle through a plain: the Spirit came down from the Lord, and guided them: thus thou leddest thy people, to make thyself a glorious name.

15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃

Turn from heaven, and look from thy holy habitation and [from] thy glory: where is thy zeal and thy strength? where is the abundance of thy mercy and of thy compassions, that thou hast withholden thyself from us?

16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃

For thou art our Father; for [though] Abraham knew us not, and Israel did not acknowledge us, yet do thou, O Lord, our Father, deliver us: thy name has been upon us from the beginning.

17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃

Why hast thou caused us to err, O Lord, from thy way? [and] has hardened our hearts, that we should not fear thee? Return for thy servants' sake, for the sake of the tribes of thine inheritance,

18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃

that we may inherit a small part of thy holy mountain.

19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃

We are become as at the beginning, when thou didst not rule over us, and thy name was not called upon us.