ישעה 63

1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃

Who is this that cometh from Edom, with dyed garments from Bozrah? this that is glorious in his apparel, marching in the greatness of his strength? I that speak in righteousness, mighty to save.

2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃

Wherefore art thou red in thine apparel, and thy garments like him that treadeth in the winevat?

3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃

I have trodden the winepress alone; and of the peoples there was no man with me: yea, I trod them in mine anger, and trampled them in my wrath; and their lifeblood is sprinkled upon my garments, and I have stained all my raiment.

4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃

For the day of vengeance was in my heart, and the year of my redeemed is come.

5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃

And I looked, and there was none to help; and I wondered that there was none to uphold: therefore mine own arm brought salvation unto me; and my wrath, it upheld me.

6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃

And I trod down the peoples in mine anger, and made them drunk in my wrath, and I poured out their lifeblood on the earth.

7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃

I will make mention of the lovingkindnesses of Jehovah, [and] the praises of Jehovah, according to all that Jehovah hath bestowed on us, and the great goodness toward the house of Israel, which he hath bestowed on them according to his mercies, and according to the multitude of his lovingkindnesses.

8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃

For he said, Surely, they are my people, children that will not deal falsely: so he was their Saviour.

9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃

In all their affliction he was afflicted, and the angel of his presence saved them: in his love and in his pity he redeemed them; and he bare them, and carried them all the days of old.

10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃

But they rebelled, and grieved his holy Spirit: therefore he was turned to be their enemy, [and] himself fought against them.

11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃

Then he remembered the days of old, Moses [and] his people, [saying], Where is he that brought them up out of the sea with the shepherds of his flock? where is he that put his holy Spirit in the midst of them?

12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃

that caused his glorious arm to go at the right hand of Moses? that divided the waters before them, to make himself an everlasting name?

13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃

that led them through the depths, as a horse in the wilderness, so that they stumbled not?

14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃

As the cattle that go down into the valley, the Spirit of Jehovah caused them to rest: so didst thou lead thy people, to make thyself a glorious name.

15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃

Look down from heaven, and behold from the habitation of thy holiness and of thy glory: where are thy zeal and thy mighty acts? the yearning of thy heart and thy compassions are restrained toward me.

16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃

For thou art our Father, though Abraham knoweth us not, and Israel doth not acknowledge us: thou, O Jehovah, art our Father; our Redeemer from everlasting is thy name.

17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃

O Jehovah, why dost thou make us to err from thy ways, and hardenest our heart from thy fear? Return for thy servants’ sake, the tribes of thine inheritance.

18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃

Thy holy people possessed [it] but a little while: our adversaries have trodden down thy sanctuary.

19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃

We are become as they over whom thou never barest rule, as they that were not called by thy name.