למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער׃ | 1 |
וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃ | 2 |
והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך׃ | 3 |
לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃ | 4 |
כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך׃ | 5 |
על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃ | 6 |
ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃ | 7 |
נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו׃ | 8 |
כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ | 9 |
עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים׃ | 10 |
הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ | 11 |
וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ | 12 |