ישעה 58

1 קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃

“Cry loudly; do not hold back. Lift up your voice like a trumpet. Confront my people with their rebellion, and the house of Jacob with their sins.

2 ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון׃

Yet they seek me daily and delight in the knowledge of my ways, like a nation that practiced righteousness and did not abandon the law of their God. They ask me for righteous judgments; they take pleasure in the thought of God coming near.

3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו׃

'Why have we fasted,' they say, 'but you do not see it? Why have we humbled ourselves, but you do not notice?' Look, on the day of your fast you find your own pleasure and oppress all your laborers.

4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃

Look, you fast to quarrel and fight, and to hit with your fist of wickedness; you do not fast today to make your voice heard above.

5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃

Is this really the kind of fast that I would want: A day for anybody to humble himself, for him to bow down his head like a reed, and to spread sackcloth and ashes under himself? Do you really call this a fast, a day that pleases Yahweh?

6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃

Is not this the fast that I choose: To release wicked bonds, to undo the ropes of the yoke, to set the crushed ones free, and to break every yoke?

7 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃

Is it not to break your bread with the hungry and to bring the poor and homeless into your house?” When you see someone naked, you should clothe him; and you should not hide yourself from your own relatives.

8 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃

Then your light would be broken open like the sunrise, and your healing would quickly sprout up; your righteousness would go before you, and the glory of Yahweh would be your rearguard.

9 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃

Then you would call, and Yahweh would answer; you would cry out for help, and he would say, “Here I am.” If you take away from among yourselves the yoke, the accusing finger, and the speech of wickedness,

10 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃

if you yourselves provide for the hungry and satisfy the need of the distressed; then your light will rise in the darkness, and your darkness will be like the noonday.

11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃

Then Yahweh will lead you continually and satisfy you in regions where there is no water, and he will strengthen your bones. You will be like a watered garden, and like a spring of water, whose waters never fail.

12 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃

Some of you will rebuild the ancient ruins; you will raise up the ruins of many generations; you will be called “The repairer of the wall,” “The restorer of streets to live on.”

13 אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃

Suppose that you turn back your feet from traveling on the Sabbath day, and from doing your own pleasure on my holy day. Suppose that you call the Sabbath a delight, and that you call the matters of Yahweh holy and honored. Suppose that you honor the Sabbath by leaving your own business, and by not finding your own pleasure and by not speaking your own words.

14 אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃

“Then you will find delight in Yahweh; and I will make you ride on the heights of the earth; I will feed you from the inheritance of Jacob your father—for the mouth of Yahweh has spoken.”