עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃ | 1 |
התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃ | 2 |
כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃ | 3 |
כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃ | 4 |
ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ׃ | 5 |
לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני׃ | 6 |
מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃ | 7 |
קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃ | 8 |
פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃ | 9 |
חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃ | 10 |
סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃ | 11 |
כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ | 12 |
הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃ | 13 |
כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃ | 14 |
כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃ | 15 |