כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃ | 1 |
קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃ | 2 |
שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמסים מני בטן הנשאים מני רחם׃ | 3 |
ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃ | 4 |
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃ | 5 |
הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃ | 6 |
ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃ | 7 |
זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב׃ | 8 |
זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃ | 9 |
מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃ | 10 |
קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה׃ | 11 |
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׃ | 12 |
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃ | 13 |