ישעה 43

1 ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃

Now, therefore, Thus, saith Yahweh—Creating thee, O Jacob, and Fashioning thee O Israel, —Do not fear, For I have redeemed thee, I have called thee by thy name. Mine, thou art!

2 כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃

When thou passest through the waters, with thee, I am, Or, through the rivers, they shall not overflow thee, —When thou walkest through fire, thou shall not be scorched, And, a flame, shall not kindle upon thee;

3 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃

For, I,—Yahweh, am, Thy God, The Holy One of Israel Ready to save thee, —I have given, as thy ransom, Egypt, Ethiopia and Seba, in thy stead.

4 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃

Because thou art precious in mine eyes, art honoured And, I, love thee, —And will give mankind, in thy stead, Yea, peoples, for thy life,

5 אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃

Do not fear for, with thee, I am, —From the East, will I bring in thy seed, And, from the West, will I gather thee:

6 אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃

I will say to the North Give up! And to the South Do not withhold! Bring in My sons from far, and My daughters from the end of the earth;

7 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃

Every one who is called by my Name, Whom for mine own glory, I have created—formed—yea, made!

8 הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃

Bring forth A blind people that have, eyes, and A deaf, that have, ears.

9 כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃

All the nations, are gathered together Yea there is an assembling of peoples, Who among them, can tell this, And things in advance, can let us hear? Let them set forth their witnesses that they may get their right, Or let them hear, and say Truth!

10 אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃

Ye, are my witnesses Declareth Yahweh, And my Servant, whom I have chosen, —That ye may take note—and believe me, And perceive that, I, am He, Before me, was not formed a GOD, Nor after me, shall one come into being:

11 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃

I—I, am Yahweh, —And there is none besides me ready to save:

12 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃

I, have told—and will save, and make known, That there is among you no strange one; And, ye, are my witnesses, Declareth Yahweh That, I, am GOD.

13 גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃

Even from To-day, I, am He, And none, out of my hand, can deliver, —I work and who reverseth?

14 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃

Thus saith Yahweh, Your Redeemer, The Holy One of Israel, —For your sakes, have I sent into Babylon, And will bring down as fugitives, all of them, —Even the Chaldeans, in the ships which cause them loud outcry.

15 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃

I—Yahweh, am Your Holy One, —The Creator of Israel, Your King.

16 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃

Thus, saith Yahweh, —Who setteth in the sea, a way, —And in the mighty waters, a path;

17 המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃

Who bringeth forth Chariot and horse, Force and strength, Together, shall they lie down They shall not arise, They are extinguished Like a wick, are they quenched!

18 אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃

Do not keep in mind former things, —And things of old, do not consider:

19 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃

Behold me! doing a new thing, Now, shall it spring forth, Will ye not take note thereof? Surely I will set In the desert, a way, In a desolate land, rivers:

20 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃

The wild beast of the field shall honour me, Jackals, and ostriches, Because I have given—In the desert, waters, Rivers in, desolate land, To give drink unto my people, my chosen:

21 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃

A people which I have fashioned for myself, My praise, shall they record.

22 ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃

Yet not upon me, hast thou called, O Jacob, —For thou hast been wearied of me O Israel:

23 לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃

Thou hast not brought in to me small cattle as thine ascending-offerings, Nor, with thy sacrifices, hast thou honoured me, —I have not oppressed thee with meal-offerings, Nor have I wearied thee with frankincense;

24 לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃

Thou hast not bought for me with silver, fragrant calamus, Nor with the fat of thy sacrifices, hast thou sated me, —Thou hast done nothing but oppress me with thy sins, Thou hast wearied me with thine iniquities.

25 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃

I—I, am he that is ready, To wipe out thy transgressions for mine own sake, —And, thy sins, not remember.

26 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃

Put me in mind, Let us enter into judgment at once, —Recount, thou, that thou mayest be justified:

27 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃

Thy chief father, hath sinned, And thine interpreters, have transgressed against me;

28 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃

So then I must needs profane the rulers of the holy place, —And deliver Jacob to be devoted to destruction, and Israel, unto reviling!