ישעה 43

1 ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃

But now thus saith the LORD that created thee, O Jacob, and he that formed thee, O Israel: Fear not, for I have redeemed thee; I have called thee by thy name, thou art mine.

2 כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃

When thou passest through the waters, I will be with thee; and through the rivers, they shall not overflow thee: when thou walkest through the fire, thou shalt not be burned; neither shall the flame kindle upon thee.

3 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃

For I am the LORD thy God, the Holy One of Israel, thy saviour; I have given Egypt as thy ransom, Ethiopia and Seba for thee.

4 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃

Since thou hast been precious in my sight, [and] honourable, and I have loved thee; therefore will I give men for thee, and peoples for thy life.

5 אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃

Fear not; for I am with thee: I will bring thy seed from the east, and gather thee from the west;

6 אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃

I will say to the north, Give up; and to the south, Keep not back; bring my sons from far, and my daughters from the end of the earth;

7 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃

every one that is called by my name, and whom I have created for my glory; I have formed him; yea, I have made him.

8 הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃

Bring forth the blind people that have eyes, and the deaf that have ears.

9 כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃

Let all the nations be gathered together, and let the peoples be assembled: who among them can declare this, and shew us former things? let them bring their witnesses, that they may be justified: or let them hear, and say, It is truth.

10 אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃

Ye are my witnesses, saith the LORD, and my servant whom I have chosen: that ye may know and believe me, and understand that I am he; before me there was no God formed, neither shall there be after me.

11 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃

I, even I, am the LORD; and beside me there is no saviour.

12 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃

I have declared, and I have saved, and I have shewed, and there was no strange [god] among you: therefore ye are my witnesses, saith the LORD, and I am God.

13 גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃

Yea, since the day was I am he; and there is none that can deliver out of my hand: I will work, and who shall let it?

14 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃

Thus saith the LORD, your redeemer, the Holy One of Israel: For your sake I have sent to Babylon, and I will bring down all of them as fugitives, even the Chaldeans, in the ships of their rejoicing.

15 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃

I am the LORD, your Holy One, the Creator of Israel, your King.

16 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃

Thus saith the LORD, which maketh a way in the sea, and a path in the mighty waters;

17 המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃

which bringeth forth the chariot and horse, the army and the power; they lie down together, they shall not rise; they are extinct, they are quenched as flax:

18 אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃

Remember ye not the former things, neither consider the things of old.

19 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃

Behold, I will do a new thing; now shall it spring forth; shall ye not know it? I will even make a way in the wilderness, and rivers in the desert.

20 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃

The beasts of the field shall honour me, the jackals and the ostriches: because I give waters in the wilderness, and rivers in the desert, to give drink to my people, my chosen:

21 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃

the people which I formed for myself, that they might set forth my praise.

22 ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃

Yet thou hast not called upon me, O Jacob; but thou hast been weary of me, O Israel.

23 לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃

Thou hast not brought me the small cattle of thy burnt offerings; neither hast thou honoured me with thy sacrifices. I have not made thee to serve with offerings, nor wearied thee with frankincense.

24 לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃

Thou hast bought me no sweet cane with money, neither hast thou filled me with the fat of thy sacrifices: but thou hast made me to serve with thy sins, thou hast wearied me with thine iniquities.

25 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃

I, even I, am he that blotteth out thy transgressions for mine own sake; and I will not remember thy sins.

26 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃

Put me in remembrance; let us plead together: set thou forth [thy cause], that thou mayest be justified.

27 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃

Thy first father sinned, and thine interpreters have transgressed against me.

28 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃

Therefore I will profane the princes of the sanctuary, and I will make Jacob a curse, and Israel a reviling.