ישעה 42

1 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃

[Ecce servus meus, suscipiam eum; electus meus, complacuit sibi in illo anima mea: dedi spiritum meum super eum: judicium gentibus proferet.

2 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃

Non clamabit, neque accipiet personam, nec audietur vox ejus foris.

3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃

Calamum quassatum non conteret, et linum fumigans non extinguet: in veritate educet judicium.

4 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃

Non erit tristis, neque turbulentus, donec ponat in terra judicium; et legem ejus insulæ exspectabunt.

5 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

Hæc dicit Dominus Deus, creans cælos, et extendens eos; formans terram, et quæ germinant ex ea; dans flatum populo qui est super eam, et spiritum calcantibus eam:

6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃

Ego Dominus vocavi te in justitia, et apprehendi manum tuam, et servavi te: et dedi te in fœdus populi, in lucem gentium,

7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃

ut aperires oculos cæcorum, et educeres de conclusione vinctum, de domo carceris sedentes in tenebris.

8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃

Ego Dominus, hoc est nomen meum; gloriam meam alteri non dabo, et laudem meam sculptilibus.

9 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃

Quæ prima fuerunt, ecce venerunt; nova quoque ego annuntio: antequam oriantur, audita vobis faciam.]

10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃

[Cantate Domino canticum novum, laus ejus ab extremis terræ, qui descenditis in mare, et plenitudo ejus; insulæ, et habitatores earum.

11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃

Sublevetur desertum et civitates ejus. In domibus habitabit Cedar: laudate, habitatores petræ; de vertice montium clamabunt.

12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃

Ponent Domino gloriam, et laudem ejus in insulis nuntiabunt.

13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃

Dominus sicut fortis egredietur, sicut vir præliator suscitabit zelum; vociferabitur, et clamabit: super inimicos suos confortabitur.]

14 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

[Tacui semper, silui, patiens fui: sicut parturiens loquar; dissipabo, et absorbebo simul.

15 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃

Desertos faciam montes et colles, et omne gramen eorum exsiccabo; et ponam flumina in insulas, et stagna arefaciam.

16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃

Et ducam cæcos in viam quam nesciunt, et in semitis quas ignoraverunt ambulare eos faciam; ponam tenebras coram eis in lucem, et prava in recta; hæc verba feci eis, et non dereliqui eos.

17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃

Conversi sunt retrorsum, confundantur confusione, qui confidunt in sculptili; qui dicunt conflatili: Vos dii nostri.

18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃

Surdi, audite, et cæci, intuemini ad videndum.

19 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃

Quis cæcus, nisi servus meus; et surdus, nisi ad quem nuntios meos misi? quis cæcus, nisi qui venundatus est? et quis cæcus, nisi servus Domini?

20 ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃

Qui vides multa, nonne custodies? qui apertas habes aures, nonne audies?

21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃

Et Dominus voluit ut sanctificaret eum, et magnificaret legem, et extolleret.

22 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃

Ipse autem populus direptus, et vastatus; laqueus juvenum omnes, et in domibus carcerum absconditi sunt; facti sunt in rapinam, nec est qui eruat; in direptionem, nec est qui dicat: Redde.

23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃

Quis est in vobis qui audiat hoc, attendat, et auscultet futura?

24 מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃

Quis dedit in direptionem Jacob, et Israël vastantibus? nonne Dominus ipse, cui peccavimus? Et noluerunt in viis ejus ambulare, et non audierunt legem ejus.

25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃

Et effudit super eum indignationem furoris sui, et forte bellum; et combussit eum in circuitu, et non cognovit; et succendit eum, et non intellexit.]