ישעה 41

1 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃

Keep silence before me, O islands; and let the people renew their strength: let them come near; then let them speak: let us come near together to judgment.

2 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃

Who raised up the righteous man from the east, called him to his foot, gave the nations before him, and made him rule over kings? he gave them as the dust to his sword, and as driven stubble to his bow.

3 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃

He pursued them, and passed safely; even by the way that he had not gone with his feet.

4 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא׃

Who hath wrought and done it, calling the generations from the beginning? I Yhwh, the first, and with the last; I am he.

5 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃

The isles saw it, and feared; the ends of the earth were afraid, drew near, and came.

6 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃

They helped every one his neighbour; and every one said to his brother, Be of good courage.

7 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃

So the carpenter encouraged the goldsmith, and he that smootheth with the hammer him that smote the anvil, saying, It is ready for the sodering: and he fastened it with nails, that it should not be moved.

8 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃

But thou, Israel, art my servant, Jacob whom I have chosen, the seed of Abraham my friend.

9 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃

Thou whom I have taken from the ends of the earth, and called thee from the chief men thereof, and said unto thee, Thou art my servant; I have chosen thee, and not cast thee away.

10 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃

Fear thou not; for I am with thee: be not dismayed; for I am thy God: I will strengthen thee; yea, I will help thee; yea, I will uphold thee with the right hand of my righteousness.

11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃

Behold, all they that were incensed against thee shall be ashamed and confounded: they shall be as nothing; and they that strive with thee shall perish.

12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃

Thou shalt seek them, and shalt not find them, even them that contended with thee: they that war against thee shall be as nothing, and as a thing of nought.

13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃

For I Yhwh thy God will hold thy right hand, saying unto thee, Fear not; I will help thee.

14 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל׃

Fear not, thou worm Jacob, and ye men of Israel; I will help thee, saith Yhwh, and thy redeemer, the Holy One of Israel.

15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃

Behold, I will make thee a new sharp threshing instrument having teeth: thou shalt thresh the mountains, and beat them small, and shalt make the hills as chaff.

16 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃

Thou shalt fan them, and the wind shall carry them away, and the whirlwind shall scatter them: and thou shalt rejoice in Yhwh, and shalt glory in the Holy One of Israel.

17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃

When the poor and needy seek water, and there is none, and their tongue faileth for thirst, I Yhwh will hear them, I the God of Israel will not forsake them.

18 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃

I will open rivers in high places, and fountains in the midst of the valleys: I will make the wilderness a pool of water, and the dry land springs of water.

19 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃

I will plant in the wilderness the cedar, the shittah tree, and the myrtle, and the oil tree; I will set in the desert the fir tree, and the pine, and the box tree together:

20 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃

That they may see, and know, and consider, and understand together, that the hand of Yhwh hath done this, and the Holy One of Israel hath created it.

21 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃

Produce your cause, saith Yhwh; bring forth your strong reasons, saith the King of Jacob.

22 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃

Let them bring them forth, and shew us what shall happen: let them shew the former things, what they be, that we may consider them, and know the latter end of them; or declare us things for to come.

23 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו׃

Shew the things that are to come hereafter, that we may know that ye are gods: yea, do good, or do evil, that we may be dismayed, and behold it together.

24 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃

Behold, ye are of nothing, and your work of nought: an abomination is he that chooseth you.

25 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט׃

I have raised up one from the north, and he shall come: from the rising of the sun shall he call upon my name: and he shall come upon princes as upon morter, and as the potter treadeth clay.

26 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם׃

Who hath declared from the beginning, that we may know? and beforetime, that we may say, He is righteous? yea, there is none that sheweth, yea, there is none that declareth, yea, there is none that heareth your words.

27 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃

The first shall say to Zion, Behold, behold them: and I will give to Jerusalem one that bringeth good tidings.

28 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃

For I beheld, and there was no man; even among them, and there was no counsellor, that, when I asked of them, could answer a word.

29 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃

Behold, they are all vanity; their works are nothing: their molten images are wind and confusion.