< ישעה 40 >
נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃ | 1 |
Consolamini, consolamini, popule meus, dicit Deus vester.
דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃ | 2 |
Loquimini ad cor Jerusalem, et advocate eam, quoniam completa est malitia ejus, dimissa est iniquitas illius: suscepit de manu Domini duplicia pro omnibus peccatis suis.
קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃ | 3 |
Vox clamantis in deserto: Parate viam Domini, rectas facite in solitudine semitas Dei nostri.
כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ | 4 |
Omnis vallis exaltabitur, et omnis mons et collis humiliabitur, et erunt prava in directa, et aspera in vias planas:
ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ | 5 |
et revelabitur gloria Domini, et videbit omnis caro pariter quod os Domini locutum est.
קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃ | 6 |
Vox dicentis: Clama. Et dixi: Quid clamabo? Omnis caro fœnum, et omnis gloria ejus quasi flos agri.
יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃ | 7 |
Exsiccatum est fœnum, et cecidit flos, quia spiritus Domini sufflavit in eo. Vere fœnum est populus:
יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃ | 8 |
exsiccatum est fœnum, et cecidit flos; verbum autem Domini nostri manet in æternum.
על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃ | 9 |
Super montem excelsum ascende, tu qui evangelizas Sion; exalta in fortitudine vocem tuam, qui evangelizas Jerusalem: exalta, noli timere. Dic civitatibus Juda: Ecce Deus vester:
הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ | 10 |
ecce Dominus Deus in fortitudine veniet, et brachium ejus dominabitur: ecce merces ejus cum eo, et opus illius coram illo.
כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ | 11 |
Sicut pastor gregem suum pascet, in brachio suo congregabit agnos, et in sinu suo levabit; fœtas ipse portabit.
מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃ | 12 |
Quis mensus est pugillo aquas, et cælos palmo ponderavit? quis appendit tribus digitis molem terræ, et libravit in pondere montes, et colles in statera?
מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ | 13 |
Quis adjuvit spiritum Domini? aut quis consiliarius ejus fuit, et ostendit illi?
את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃ | 14 |
cum quo iniit consilium, et instruxit eum, et docuit eum semitam justitiæ, et erudivit eum scientiam, et viam prudentiæ ostendit illi?
הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃ | 15 |
Ecce gentes quasi stilla situlæ, et quasi momentum stateræ reputatæ sunt; ecce insulæ quasi pulvis exiguus.
ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ | 16 |
Et Libanus non sufficiet ad succendendum, et animalia ejus non sufficient ad holocaustum.
כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃ | 17 |
Omnes gentes quasi non sint, sic sunt coram eo, et quasi nihilum et inane reputatæ sunt ei.
ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃ | 18 |
Cui ergo similem fecisti Deum? aut quam imaginem ponetis ei?
הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃ | 19 |
Numquid sculptile conflavit faber? aut aurifex auro figuravit illud, et laminis argenteis argentarius?
המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃ | 20 |
Forte lignum et imputribile elegit; artifex sapiens quærit quomodo statuat simulacrum, quod non moveatur.
הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃ | 21 |
Numquid non scitis? numquid non audistis? numquid non annuntiatum est vobis ab initio? numquid non intellexistis fundamenta terræ?
הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃ | 22 |
Qui sedet super gyrum terræ, et habitatores ejus sunt quasi locustæ; qui extendit velut nihilum cælos, et expandit eos sicut tabernaculum ad inhabitandum;
הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃ | 23 |
qui dat secretorum scrutatores quasi non sint, judices terræ velut inane fecit.
אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ | 24 |
Et quidem neque plantatus, neque satus, neque radicatus in terra truncus eorum; repente flavit in eos, et aruerunt, et turbo quasi stipulam auferet eos.
ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃ | 25 |
Et cui assimilastis me, et adæquastis? dicit Sanctus.
שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ | 26 |
Levate in excelsum oculos vestros, et videte quis creavit hæc: qui educit in numero militiam eorum, et omnes ex nomine vocat; præ multitudine fortitudinis et roboris, virtutisque ejus, neque unum reliquum fuit.
למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃ | 27 |
Quare dicis, Jacob, et loqueris, Israël: Abscondita est via mea a Domino, et a Deo meo judicium meum transivit?
הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃ | 28 |
Numquid nescis, aut non audisti? Deus sempiternus Dominus, qui creavit terminos terræ: non deficiet, neque laborabit, nec est investigatio sapientiæ ejus.
נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃ | 29 |
Qui dat lasso virtutem, et his qui non sunt, fortitudinem et robur multiplicat.
ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃ | 30 |
Deficient pueri, et laborabunt, et juvenes in infirmitate cadent;
וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ | 31 |
qui autem sperant in Domino mutabunt fortitudinem, assument pennas sicut aquilæ: current et non laborabunt, ambulabunt et non deficient.