ישעה 39

1 בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק׃

At the same time, Merodach Baladan, the sonne of Baladan, King of Babel, sent letters, and a present to Hezekiah: for he had heard that he had bene sicke, and was recouered.

2 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃

And Hezekiah was glad of them, and shewed them the house of the treasures, the siluer, and the golde, and the spices, and the precious ointment, and all the house of his armour, and all that was founde in his treasures: there was nothing in his house, nor in all his kingdome that Hezekiah shewed them not.

3 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃

Then came Isaiah the Prophet vnto King Hezekiah, and said vnto him, What said these men? and from whence came they to thee? And Hezekiah saide, They are come from a farre countrey vnto me, from Babel.

4 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי׃

Then saide he, What haue they seene in thine house? And Hezekiah answered, All that is in mine house haue they seene: there is nothing among my treasures, that I haue not shewed them.

5 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃

And Isaiah saide to Hezekiah, Heare the worde of the Lord of hostes,

6 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃

Beholde, the dayes come, that all that is in thine house, and which thy fathers haue layed vp in store vntill this day, shall be caried to Babel: nothing shall be left, sayeth the Lord.

7 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃

And of thy sonnes, that shall proceede out of thee, and which thou shalt beget, shall they take away, and they shall be eunuches in the palace of the King of Babel.

8 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי׃

Then said Hezekiah to Isaiah, The worde of the Lord is good, which thou hast spoken: and he saide, Yet let there be peace, and trueth in my dayes.