< ישעה 33 >
הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ | 1 |
Woe to you, O destroyer never destroyed, O traitor never betrayed! When you have finished destroying, you will be destroyed. When you have finished betraying, you will be betrayed.
יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ | 2 |
O LORD, be gracious to us! We wait for You. Be our strength every morning and our salvation in time of trouble.
מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ | 3 |
The peoples flee the thunder of Your voice; the nations scatter when You rise.
ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ | 4 |
Your spoil, O nations, is gathered as by locusts; like a swarm of locusts men sweep over it.
נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ | 5 |
The LORD is exalted, for He dwells on high; He has filled Zion with justice and righteousness.
והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ | 6 |
He will be the sure foundation for your times, a storehouse of salvation, wisdom, and knowledge. The fear of the LORD is Zion’s treasure.
הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ | 7 |
Behold, their valiant ones cry aloud in the streets; the envoys of peace weep bitterly.
נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ | 8 |
The highways are deserted; travel has ceased. The treaty has been broken, the witnesses are despised, and human life is disregarded.
אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ | 9 |
The land mourns and languishes; Lebanon is ashamed and decayed. Sharon is like a desert; Bashan and Carmel shake off their leaves.
עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ | 10 |
“Now I will arise,” says the LORD. “Now I will lift Myself up. Now I will be exalted.
תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ | 11 |
You conceive chaff; you give birth to stubble. Your breath is a fire that will consume you.
והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ | 12 |
The peoples will be burned to ashes, like thorns cut down and set ablaze.
שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ | 13 |
You who are far off, hear what I have done; you who are near, acknowledge My might.”
פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ | 14 |
The sinners in Zion are afraid; trembling grips the ungodly: “Who of us can dwell with a consuming fire? Who of us can dwell with everlasting flames?”
הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ | 15 |
He who walks righteously and speaks with sincerity, who refuses gain from extortion, whose hand never takes a bribe, who stops his ears against murderous plots and shuts his eyes tightly against evil—
הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ | 16 |
he will dwell on the heights; the mountain fortress will be his refuge; his food will be provided and his water assured.
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ | 17 |
Your eyes will see the King in His beauty and behold a land that stretches afar.
לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ | 18 |
Your mind will ponder the former terror: “Where is he who tallies? Where is he who weighs? Where is he who counts the towers?”
את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ | 19 |
You will no longer see the insolent, a people whose speech is unintelligible, who stammer in a language you cannot understand.
חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ | 20 |
Look upon Zion, the city of our appointed feasts. Your eyes will see Jerusalem, a peaceful pasture, a tent that does not wander; its tent pegs will not be pulled up, nor will any of its cords be broken.
כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ | 21 |
But there the Majestic One, our LORD, will be for us a place of rivers and wide canals, where no galley with oars will row, and no majestic vessel will pass.
כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ | 22 |
For the LORD is our Judge, the LORD is our lawgiver, the LORD is our King. It is He who will save us.
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ | 23 |
Your ropes are slack; they cannot secure the mast or spread the sail. Then an abundance of spoils will be divided, and even the lame will carry off plunder.
ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ | 24 |
And no resident of Zion will say, “I am sick.” The people who dwell there will be forgiven of iniquity.