ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

Běda tobě, zhoubce, ješto sám nebýváš huben, a kterýž nevěrně děláš, ješto tobě nečinili nevěrně. Když přestaneš býti zhoubcím, pohuben budeš; když přestaneš nevěrně činiti, nevěrněť činiti budou.

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

Hospodine, učiň nám milost, na tebeť očekáváme; budiž ramenem svých každého jitra, a vysvobozením naším v čas ssoužení.

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

Před zvukem hřmotu rozprchnou se národové, před vyvýšením tvým budou rozptýleni pohané.

4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

A sebrána bude loupež vaše, tak jako sbíráni bývají chroustové; jako připadají kobylky, tak připadnou na ni.

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

Vyvýšíť se Hospodin, nebo na výsosti přebývá, a naplní Sion soudem a spravedlností.

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

I bude upevněním časů tvých, silou i hojným spasením; moudrost a umění, a bázeň Hospodinova poklad tvůj.

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

Aj, rekové jejich naříkali vně, jednatelé pokoje hořce plakali.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

Zpustly silnice, přestali choditi cestou; zrušil příměří, nevážil sobě měst, za nic položil sobě člověka.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

Kvílila a zemdlela země, styděti se musil Libán a usvadl; Sáron učiněn jako poušť, Bázan pak a Karmel oklácen.

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

Jižť povstanu, praví Hospodin, již vyvýšen, již vyzdvižen budu.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

Počnouce slámu, porodíte strniště; oheň dýchání vašeho sžíře vás.

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

I budou národové vypálené vápno, trní podťaté, ohněm spáleni budou.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

Slyšte dalecí, co jsem učinil, a poznejte blízcí sílu mou.

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

Zděsili se na Sionu hříšníci, podjala hrůza pokrytce, řkoucí: Kdož by z nás mohl ostáti před ohněm sžírajícím? Kdož by z nás mohl ostáti před plamenem věčným?

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

Ten, kterýž chodí v spravedlnosti, a mluví pravé věci, kterýž pohrdá ziskem z útisku, kterýž otřásá ruce své, aby darů nepřijímal, kterýž zacpává uši své, aby neslyšel rady o vraždě, a zavírá oči své, aby se na zlé nedíval:

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

Ten na vysokých místech přebývati bude, hradové na skalách útočiště jeho, tomu chléb dán bude, vody jeho stálé budou.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

Krále v okrase jeho uzří oči tvé, spatří i zemi dalekou.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

Srdce tvé přemyšlovati bude o strachu, řka: Kdež jest písař, kde výběrčí, kde spisovatel velikých domů?

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

Lidu ukrutného neuhledáš, lidu hluboké řeči, jíž bys neslýchal, a jazyku cizího, jemuž bys nerozuměl.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

Patř na Sion, město slavností našich, oči tvé nechať hledí na Jeruzalém, obydlí pokojné, stánek, kterýž nebude přenešen, kolíkové jeho na věky se nepohnou, a žádný provaz jeho se neztrhá;

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

Proto že velikomocný Hospodin jest nám na místě tom řekami toků širokých, po němž nepůjde lodí s vesly, aniž bárka veliká po něm přecházeti bude.

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

Nebo Hospodin jest soudce náš, Hospodin ustanovitel práv našich, Hospodin král náš, onť spasí nás.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

Oslábliť jsou provazové tvoji, aniž budou moci utvrditi sloupu bárky své, ani roztáhnouti plachty, anť již rozdělena bude kořist loupeže mnohé; i chromí rozchvátají kořist.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

Aniž dí kdo z obyvatelů: Nemocen jsem. Lid osedlý v něm zproštěn bude nepravosti.