ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃

Si, en Konung varder regerandes med rättviso; och Förstarna, varda rådande till att hålla rätten vid magt;

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃

Att hvar man skall vara såsom en den der för väder bevarad är, och såsom en den der för skurregn förskyld är; såsom vattubäcker på en torr plats, såsom skuggan af ett stort berg uti torro lande.

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃

Och de seende ögon skola icke låta förblinda sig, och de tillhörares öron skola grant påmärka.

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃

Och de galne skola lära klokhet, och den stumma tungan skall färdig varda, och renliga tala.

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃

En dåre skall icke mer varda kallad en Förste, ej heller en giriger en herre.

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃

Ty en dåre talar om dårhet, och hans hjerta umgår med det ondt är, att han skall åstadkomma skrymteri, och predika om Herran villfarelse; att han dermed de hungroga själar utsvälta skall, och förmena dem törstiga drycken.

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃

Ty dens girigas regerande är icke utan skada; ty han finner listighet till att förderfva de elända med falskom ordom, då han den fattigas rätt tala skall.

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃

Men Förstar skola hafva Förstliga tankar, och blifva dervid.

9 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃

Står upp, I stolta qvinnor, hörer mina röst; I döttrar, som så säkra ären, fatter med öronen mitt tal.

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃

Det är på år och dag till görandes, så skolen I, som säkra ären, bäfva; ty det varder ingen vinand, så blifver ock ingen upphemtning.

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃

Förskräcker eder, I stolta qvinnor; bäfver, I säkra. Det skall ske, att I skolen varda afklädda, blottada, gjordada om länderna.

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃

Man skall beklaga om åkrar, ja, om de lustiga åkrar, och om de fruktamma vinträ.

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃

Ty på mins folks åker skall växa törn och tistel; ja, ock öfver all glädjehus uti den glada staden.

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃

Ty palatsen skola öfvergifven varda, och det stora mantalet i stadenom skall förminskas, så att torn och fäste skola blifva till eviga kulor, och vilddjurom till glädje, hjordom till bet;

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃

Tilldess att öfver oss utgjuten varder Anden af höjdene. Så skall då öknen varda till en åkermark, och åkermarken skall för en skog räknad blifva;

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃

Och rätten skall bo i öknene, och rättfärdigheten blifva på åkermarkene;

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃

Och rättfärdighetenes frukt skall vara frid, och rättfärdighetenes nytta skall vara evig stillhet och säkerhet;

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃

Så att mitt folk skall bo uti fridshusom, uti trygga boningar, och i skön rolighet.

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃

Men hagel skall vara nedre i skogenom, och staden skall ligga lågt nedre.

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃

Väl eder, som sån allestäds vid vattnet; ty der mågen I låta oxars och åsnars fötter gå uppå.