הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ | 1 |
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ | 2 |
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ | 3 |
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ | 4 |
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ | 5 |
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ | 6 |
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ | 7 |
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ | 8 |
נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ | 9 |
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ | 10 |
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ | 11 |
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ | 12 |
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ | 13 |
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ | 14 |
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ | 15 |
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ | 16 |
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ | 17 |
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ | 18 |
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ | 19 |
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ | 20 |