< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ | 1 |
For, behold, a righteous king shall reign, and princes shall govern with judgment.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ | 2 |
And a man shall hide his words, and be hidden, as from rushing water, and shall appear in Sion as a rushing river, glorious in a thirsty land.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ | 3 |
And they shall no more trust in men, but they shall incline their ears to hear.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ | 4 |
And the heart of the weak ones shall attend to hear, and the stammering tongues shall soon learn to speak peace.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ | 5 |
And they shall no more at all tell a fool to rule, and thy servants shall no more at all say, Be silent.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ | 6 |
For the fool shall speak foolish words, and his heart shall meditate vanities, and to perform lawless deeds and to speak error against the Lord, to scatter hungry souls, and he will cause the thirsty souls to be empty.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ | 7 |
For the counsel of the wicked will devise iniquity, to destroy the poor with unjust words, and ruin the cause of the poor in judgment.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ | 8 |
But the godly have devised wise [measures], and this counsel shall stand.
נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ | 9 |
Rise up, ye rich women, and hear my voice; ye confident daughters, hearken to my words.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ | 10 |
Remember for a full year in pain, yet with hope: the vintage has been cut off; it has ceased, it shall by no means come again.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ | 11 |
Be amazed, be pained, ye confident ones: strip you, bare yourselves, gird your loins;
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ | 12 |
and beat your breasts, because of the pleasant field, and the fruit of the vine.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ | 13 |
[As for] the land of my people, the thorn and grass shall come upon [it], and joy shall be removed from every house.
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ | 14 |
[As for] the rich city, the houses are deserted; they shall abandon the wealth of the city, [and] the pleasant houses: and the villages shall be caves for ever, the joy of wild asses, shepherds' pastures;
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ | 15 |
until the Spirit shall come upon you from on high, and Chermel shall be desert, and Chermel shall be counted for a forest.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ | 16 |
Then judgment shall abide in the wilderness, and righteousness shall dwell in Carmel.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ | 17 |
And the works of righteousness shall be peace; and righteousness shall ensure rest, and [the righteous] shall be confident for ever.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ | 18 |
And his people shall inhabit a city of peace, and dwell in [it] in confidence, and they shall rest with wealth.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ | 19 |
And if the hail should come down, it shall not come upon you; and they that dwell in the forests shall be in confidence, as those in the plain country.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ | 20 |
Blessed are they that sow by every water, where the ox and ass tread.