< ישעה 29 >
הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃ | 1 |
Woe to Ariel, to Ariel, the city where David dwelt! add all of you year to year; let them kill sacrifices.
והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃ | 2 |
Yet I will distress Ariel, and there shall be heaviness and sorrow: and it shall be unto me as Ariel.
וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃ | 3 |
And I will camp against you round about, and will lay siege against you with a mount, and I will raise forts against you.
ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃ | 4 |
And you shall be brought down, and shall speak out of the ground, and your speech shall be low out of the dust, and your voice shall be, as of one that has a familiar spirit, out of the ground, and your speech shall whisper out of the dust.
והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃ | 5 |
Moreover the multitude of your strangers shall be like small dust, and the multitude of the terrible ones shall be as chaff that passes away: yea, it shall be at an instant suddenly.
מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃ | 6 |
You shall be visited of the LORD of hosts with thunder, and with earthquake, and great noise, with storm and tempest, and the flame of devouring fire.
והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃ | 7 |
And the multitude of all the nations that fight against Ariel, even all that fight against her and her stronghold, and that distress her, shall be as a dream of a night vision.
והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון׃ | 8 |
It shall even be as when an hungry man dreams, and, behold, he eats; but he awakes, and his soul is empty: or as when a thirsty man dreams, and, behold, he drinks; but he awakes, and, behold, he is faint, and his soul has appetite: so shall the multitude of all the nations be, that fight against mount Zion.
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃ | 9 |
Stay yourselves, and wonder; cry all of you out, and cry: they are drunken, but not with wine; they stagger, but not with strong drink.
כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה׃ | 10 |
For the LORD has poured out upon you the spirit of deep sleep, and has closed your eyes: the prophets and your rulers, the seers has he covered.
ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ | 11 |
And the vision of all is become unto you as the words of a book that is sealed, which men deliver to one that is learned, saying, Read this, I pray you: and he says, I cannot; for it is sealed:
ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃ | 12 |
And the book is delivered to him that is not learned, saying, Read this, I pray you: and he says, I am not learned.
ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ | 13 |
Wherefore the Lord said, Forasmuch as this people draw near me with their mouth, and with their lips do honour me, but have removed their heart far from me, and their fear toward me is taught by the precept of men:
לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ | 14 |
Therefore, behold, I will proceed to do a marvellous work among this people, even a marvellous work and a wonder: for the wisdom of their wise men shall perish, and the understanding of their prudent men shall be hid.
הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃ | 15 |
Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say, Who sees us? and who knows us?
הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃ | 16 |
Surely your turning of things upside down shall be esteemed as the potter's clay: for shall the work say of him that made it, He made me not? or shall the thing framed say of him that framed it, He had no understanding?
הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃ | 17 |
Is it not yet a very little while, and Lebanon shall be turned into a fruitful field, and the fruitful field shall be esteemed as a forest?
ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃ | 18 |
And in that day shall the deaf hear the words of the book, and the eyes of the blind shall see out of obscurity, and out of darkness.
ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃ | 19 |
The meek also shall increase their joy in the LORD, and the poor among men shall rejoice in the Holy One of Israel.
כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃ | 20 |
For the terrible one is brought to nothing, and the scorner is consumed, and all that watch for iniquity are cut off:
מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ | 21 |
That make a man an offender for a word, and lay a snare for him that reproves in the gate, and turn aside the just for a thing of nothing.
לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃ | 22 |
Therefore thus says the LORD, who redeemed Abraham, concerning the house of Jacob, Jacob shall not now be ashamed, neither shall his face now wax pale.
כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו׃ | 23 |
But when he sees his children, the work of mine hands, in the midst of him, they shall sanctify my name, and sanctify the Holy One of Jacob, and shall fear the God of Israel.
וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃ | 24 |
They also that erred in spirit shall come to understanding, and they that murmured shall learn doctrine.