ישעה 24

1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

Se, Herren tømmer jorden og legger den øde; han omskifter dens skikkelse og adspreder dem som bor på den.

2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃

Da går det presten som folket, herren som trælen, fruen som trælkvinnen, selgeren som kjøperen, låntageren som långiveren, ågerkaren som hans skyldner.

3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

Tømmes, ja tømmes skal jorden og plyndres, ja plyndres; for Herren har talt dette ord.

4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

Jorden sørger og visner bort; jorderike sykner og visner bort; de ypperste av dem som bor på jorden, sykner bort.

5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃

Og jorden er vanhelliget under dem som bor på den; for de har krenket lovene, overtrådt budet, brutt den evige pakt.

6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

Derfor fortærer forbannelse jorden, og de som bor på den, må bøte; derfor brenner jordboerne, og det blir bare få mennesker igjen.

7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

Mosten visner, vintreet sykner bort; alle de som før var så hjerteglade, sukker nu.

8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

Det er forbi med gleden ved trommenes lyd, det er slutt med de jublendes larm; det er forbi med gleden ved citarens klang.

9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

De drikker ikke lenger vin under sang; besk er den sterke drikk for dem som drikker den.

10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃

Nedbrutt er den øde by; stengt er hvert hus, så ingen kan gå inn.

11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

På gatene lyder klagerop over vinen; all glede er borte, landets fryd er blitt landflyktig.

12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

Tilbake i byen er bare ødeleggelse, og porten er slått i stumper og stykker.

13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃

For således skal det gå til blandt folkene på jorden som når oliven slåes ned, som ved efterhøsten, når vinhøsten er forbi.

14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃

De, de skal opløfte sin røst og rope med fryd; over Herrens herlighet jubler de fra havet.

15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃

Ær derfor Herren, I som bor i Østens land; ær Herrens, Israels Guds navn, I som bor på havets øer!

16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃

Fra jordens ytterste kant hører vi lovsanger: Ære være den Rettferdige! Men jeg sier: Jeg forgår, jeg forgår, ve mig! Røvere røver, ja, røvere røver og plyndrer.

17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃

Gru og grav og garn over dig, du som bor på jorden!

18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃

Og det skal skje at den som flyr for den grufulle larm, skal falle i graven, og den som kommer op av graven, skal fanges i garnet; for slusene i det høie er åpnet, og jordens grunnvoller skjelver.

19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃

Jorden brister, ja, den brister; jorden revner, ja, den revner; jorden rystes, ja, den rystes.

20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃

Jorden skal rave som den drukne og svinges hit og dit som en hengekøi, og dens misgjerning skal gynge på den, og den skal falle og ikke reise sig mere.

21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃

På den tid skal Herren hjemsøke himmelens hær i det høie og jordens konger nede på jorden;

22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃

og de skal samles sammen som fanger i hulen og settes fast i fengslet, og langt om lenge skal de få sin straff.

23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃

Og månen skal blyges, og solen skamme sig; for Herren, hærskarenes Gud, er konge på Sions berg og i Jerusalem, og for hans eldstes øine er det herlighet.