ישעה 24

1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃

Se, HERREN gør Jorden tom og øde og vender op og ned på dens Overflade, han spreder dens Beboere;

2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃

det går Lægfolk som Præst, Træl som Herre, Trælkvinde som Frue, Køber som Sælger, Långiver som Låntager, Ågerkarl som Skyldner.

3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃

Jorden tømmes og plyndres i Bund og Grund, thi HERREN har talet dette Ord.

4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃

Jorden blegner og segner, Jorderig sygner og segner, Jordens Højder sygner hen.

5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃

Vanhellig blev Jorden under dem, som bor der, thi Lovene krænked de, overtrådte Budet, brød den evige Pagt.

6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

Derfor fortærer Forbandelse Jorden, og bøde må de, som bor der. Derfor svides Jordens Beboere bort, kun få af de dødelige levnes.

7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃

Druesaften sørger, Vinranken sygner alle de hjertensglade sukker;

8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃

Håndpaukens Klang er endt, de jublendes Larm hørt op, endt er Citrens Klang.

9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃

De drikker ej Vin under Sang, besk smager den stærke Drik.

10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃

Den øde Stad ligger nedbrudt, stængt er hver Boligs Indgang.

11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃

Man jamrer over Vinen på Gaden, bort er al Glæde svundet; landflygtig er Landets Fryd.

12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃

I Byen er Øde tilbage, og Porten er hugget i Splinter.

13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃

Thi på Jorden midt iblandt Folkene går det, som når Olietræets Frugt slås ned, som ved Efterslæt, når Vinen er høstet:

14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃

Disse opløfter Røsten, jubler over HERRENs Storhed, råber fra Vesten:

15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃

"Derfor skal I ære HERREN i Østen, på Havets Strande HERRENs, Israels Guds, Navn!"

16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃

Fra Jordens Grænse hører vi Lovsange: "Hil den retfærdige!" Men jeg siger: Jeg usle, jeg usle, ve mig, Ransmænd raner, Ransmænd raner Ran,

17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃

Gru og Grav og Garn over dig, som bor på Jorden!

18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃

Den, der flygter for Gru, skal falde i Grav, og den, der når op af Grav, skal fanges i Garn. Thi Sluserne oventil åbnes, og Jordens Grundvolde vakler.

19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃

Jorden smuldrer og smuldrer, Jorden gynger og gynger, Jorden skælver og skælver;

20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃

Jorden raver og raver som drukken og svajer som Vogterens Hytte; tungt ligger dens Brøde på den, den segner og rejser sig ikke.

21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃

På hin Dag hjemsøger HERREN Himlens Hær i Himlen og Jordens Konger på Jorden.

22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃

De slæbes i Fængsel som Fanger, holdes under Lås og Lukke og straffes lang Tid efter.

23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃

Månen blues og Solen skæmmes, thi Hærskarers HERRE viser, han er Konge på Zions Bjerg, i Jerusalem; for hans Ældstes Øjne er Herlighed.