הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ | 1 |
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ | 2 |
הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ | 3 |
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ | 4 |
והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ | 5 |
על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ | 6 |
אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ | 7 |
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ | 8 |
בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ | 9 |
נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ | 10 |
צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ | 11 |
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ | 12 |
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ | 13 |
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ | 14 |
על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ | 15 |
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ | 16 |
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ | 17 |
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ | 18 |
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ | 19 |
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ | 20 |
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ | 21 |
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ | 22 |
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ | 23 |