ישעה 23
| משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃ | 1 |
Carga de Tiro. Aullád, naves de Társis; porque destruida es, hasta no quedar casa ni entrada: de la tierra de Quitim es revelado a ellos.
| דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃ | 2 |
Callád moradores de la isla, mercader de Sidón: que pasando la mar te henchían.
| ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃ | 3 |
Su provisión solía ser de las sementeras que crecen con las muchas aguas del Nilo, de la mies del río. Fue también feria de naciones.
| בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃ | 4 |
Avergüénzate Sidón, porque la mar, la fortaleza de la mar, diciendo dijo: Nunca estuve de parto, ni parí, ni crié mancebos, ni levanté vírgenes.
| כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃ | 5 |
En llegando la fama a Egipto, tendrán dolor de las nuevas de Tiro.
| עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃ | 6 |
Pasáos a Társis: aullád moradores de la isla.
| הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃ | 7 |
¿No es esta vuestra alegre? Su antigüedad de muchos días: sus pies la llevarán a peregrinar lejos,
| מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃ | 8 |
¿Quién decretó esto sobre Tiro la coronada, cuyos negociantes eran príncipes, cuyos mercaderes los nobles de la tierra?
| יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃ | 9 |
Jehová de los ejércitos lo decretó, para envilecer la soberbia de toda gloria, y para abatir todos los ilustres de la tierra.
| עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃ | 10 |
Pásate, como río, de tu tierra a la hija de Társis; porque no tendrás ya más fortaleza.
| ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃ | 11 |
Extendió su mano sobre la mar: hizo temblar los reinos. Jehová mandó sobre Canaán, que sus fuerzas sean debilitadas.
| ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃ | 12 |
Y dijo: Nunca más te alegrarás, o! oprimida virgen hija de Sidón. Levántate para pasarte a Quitim; y aun allí no tendrás reposo.
| הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃ | 13 |
Mira la tierra de los Caldeos: este pueblo no era antes: Asur la fundó para las naves, levantando sus fortalezas: minaron sus casas, pusiéronla por tierra.
| הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ | 14 |
Aullád naves de Társis, porque destruida es vuestra fortaleza.
| והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃ | 15 |
Y acontecerá en aquel día, que Tiro será puesta en olvido por setenta años, como días de un rey: después de los setenta años cantará Tiro canción como de ramera.
| קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃ | 16 |
Toma arpa, y rodea la ciudad, o! ramera olvidada: haz buena melodía, reitera la canción, para que tornes en memoria.
| והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃ | 17 |
Y acontecerá, que al fin de los setenta años visitará Jehová a Tiro; y tornarse ha a su ganancia; y otra vez fornicará con todos los reinos de la tierra sobre la haz de la tierra.
| והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ | 18 |
Mas su negociación, y su ganancia, será santa a Jehová, no se guardará ni se atesorará; porque su negociación será para los que estuvieren delante de Jehová, para que coman hasta hartarse, y vistan honradamente.
