משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃ | 1 |
תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃ | 2 |
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ | 3 |
על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃ | 4 |
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃ | 5 |
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ | 6 |
ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ | 7 |
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃ | 8 |
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃ | 9 |
ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ | 10 |
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ | 11 |
ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ | 12 |
והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ | 13 |
ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ | 14 |
כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃ | 15 |
מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ | 16 |
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ | 17 |
צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ | 18 |
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ | 19 |
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃ | 20 |
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ | 21 |
ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ | 22 |
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ | 23 |
ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃ | 24 |
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ | 25 |