ישעה 22

1 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

A declaration about the Valley of Vision: What is the reason that you have all gone up to the housetops?

2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃

Is it so you may hear a city full of noises, a town full of revelry? Your dead were not killed with the sword, and they did not die in battle.

3 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

All your rulers fled away together, but they were captured without using a bow; all of them were captured together, though they had fled far away.

4 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

Therefore I said, “Do not look at me, I will weep bitterly; do not try to comfort me concerning the destruction of the daughter of my people.”

5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

For there is a day of tumult, treading down, and confusion for the Lord Yahweh of hosts, in the Valley of Vision, a breaking down of the walls, and people crying out to the mountains.

6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃

Elam takes up the quiver, with chariots of men and horsemen, and Kir lays the shield bare.

7 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃

It will come about that your choicest valleys will be full of chariots, and the horsemen will take their positions at the gate.

8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃

He took away the protection of Judah; and you looked in that day to the weapons in the Palace of the Forest.

9 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃

You saw the breaches of the city of David, that they were many, and you collected the water of the lower pool.

10 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃

You counted the houses of Jerusalem, and you tore down the houses to fortify the wall.

11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃

You made a reservoir between the two walls for the water of the old pool. But you did not consider the city's maker, who had planned it long ago.

12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

The Lord Yahweh of hosts called on that day for weeping, for mourning, for shaved heads, and the wearing of sackcloth.

13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

But look, instead, celebration and gladness, killing cattle and slaughtering sheep, eating meat and drinking wine; let us eat and drink, for tomorrow we will die.

14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃

This was revealed in my ears by Yahweh of hosts: “Surely this iniquity will not be forgiven you, even when you die,” says the Lord Yahweh of hosts.

15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃

The Lord Yahweh of hosts, says this, “Go to this administrator, to Shebna, who is over the house, and say,

16 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃

'What are you doing here and who gave you permission to cut out a tomb for yourself, hewing out a grave on the heights and carving out a resting place in the rock?'”

17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

See, Yahweh is about to throw you, a mighty man, about to throw you down; he will grasp you tightly.

18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃

He will surely wind you round and round, and toss you like a ball into a vast country. There you will die, and there your glorious chariots will be; you will be the shame of your master's house!

19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃

“I will thrust you from your office and from your station. You will be pulled down.

20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃

It will come about on that day that I will call my servant Eliakim son of Hilkiah.

21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃

I will clothe him with your tunic and put on him your sash, and I will transfer your authority into his hand. He will be a father to the inhabitants of Jerusalem and to the house of Judah.

22 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃

I will place the key of the house of David on his shoulder; he will open, and none will shut; he will shut, and none will open.

23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃

I will fasten him, a peg in a secure place, and he will become a seat of glory for his father's house.

24 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃

They will hang on him all the glory of his father's house, the offspring and descendants, every small container from the cups to all the jugs.

25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃

On that day—this is the declaration of Yahweh of hosts—the peg driven in a firm place will give way, break off, and fall, and the weight that was on it will be cut off—for Yahweh has spoken.