ישעה 22

1 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

The burden of the valley of vision. What aileth thee now, that thou art wholly gone up to the housetops?

2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃

O thou that art full of shoutings, a tumultuous city, a joyous town; thy slain are not slain with the sword, neither are they dead in battle.

3 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

All thy rulers fled away together, they were bound by the archers: all that were found of thee were bound together, they fled afar off.

4 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

Therefore said I, Look away from me, I will weep bitterly; labour not to comfort me, for the spoiling of the daughter of my people.

5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

For it is a day of discomfiture, and of treading down, and of perplexity, from the Lord, the LORD of hosts, in the valley of vision; a breaking down of the walls, and a crying to the mountains.

6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃

And Elam bare the quiver, with chariots of men [and] horsemen; and Kir uncovered the shield.

7 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃

And it came to pass, that thy choicest valleys were full of chariots, and the horsemen set themselves in array at the gate.

8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃

And he took away the covering of Judah; and thou didst look in that day to the armour in the house of the forest.

9 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃

And ye saw the breaches of the city of David, that they were many: and ye gathered together the waters of the lower pool.

10 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃

and ye numbered the houses of Jerusalem, and ye brake down the houses to fortify the wall.

11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃

ye made also a reservoir between the two walls for the water of the old pool: but ye looked not unto him that had done this, neither had ye respect unto him that fashioned it long ago.

12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

And in that day did the Lord, the LORD of hosts, call to weeping, and to mourning, and to baldness, and to girding with sackcloth:

13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

and behold, joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine: let us eat and drink, for tomorrow we shall die.

14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃

And the LORD of hosts revealed himself in mine ears, Surely this iniquity shall not be purged from you till ye die, saith the Lord, the LORD of hosts.

15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃

Thus saith the Lord, the LORD of hosts, Go, get thee unto this treasurer, even unto Shebna, which is over the house, [and say],

16 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃

What doest thou here? and whom hast thou here, that thou hast hewed thee out here a sepulchre? hewing him out a sepulchre on high, graving an habitation for himself in the rock!

17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

Behold, the LORD will hurl thee away violently as a [strong] man; yea, he will wrap thee up closely.

18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃

He will surely turn and toss thee like a ball into a large country; there shalt thou die, and there shall be the chariots of thy glory, thou shame of thy lord’s house.

19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃

And I will thrust thee from thine office, and from thy station shall he pull thee down.

20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃

And it shall come to pass in that day, that I will call my servant Eliakim the son of Hilkiah:

21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃

and I will clothe him with thy robe, and strengthen him with thy girdle, and I will commit thy government into his hand: and he shall be a father to the inhabitants of Jerusalem, and to the house of Judah.

22 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃

And the key of the house of David will I lay upon his shoulder; and he shall open, and none shall shut; and he shall shut, and none shall open.

23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃

And I will fasten him as a nail in a sure place; and he shall be for a throne of glory to his father’s house.

24 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃

And they shall hang upon him all the glory of his father’s house, the offspring and the issue, every small vessel, from the vessels of cups even to all the vessels of flagons.

25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃

In that day, saith the LORD of hosts, shall the nail that was fastened in a sure place give way; and it shall be hewn down, and fall, and the burden that was upon it shall be cut off; for the LORD hath spoken it.