ישעה 22

1 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

The burden of the valley of vision. What aileth thee nowe that thou art wholy gone vp vnto the house toppes?

2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃

Thou that art full of noise, a citie full of brute, a ioyous citie: thy slaine men shall not bee slaine with sworde, nor die in battell.

3 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃

All thy princes shall flee together from the bowe: they shalbe bound: all that shall be found in thee, shall be bound together, which haue fled from farre.

4 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃

Therefore said I, Turne away from me: I wil weepe bitterly: labour not to comfort mee for the destruction of the daughter of my people.

5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃

For it is a day of trouble, and of ruine, and of perplexitie by the Lord God of hostes in the valley of vision, breaking downe the citie: and a crying vnto the mountaines.

6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃

And Elam bare the quiuer in a mans charet with horsemen, and Kir vncouered the shield.

7 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃

And thy chiefe valleis were full of charets, and the horsemen set themselues in aray against the gate.

8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃

And hee discouered the couering of Iudah: and thou didest looke in that day to the armour of the house of the forest.

9 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃

And ye haue seene the breaches of the citie of Dauid: for they were many, and ye gathered the waters of the lower poole.

10 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃

And yee nombred the houses of Ierusalem, and the houses haue yee broken downe to fortifie the wall,

11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃

And haue also made a ditche betweene the two walles, for the waters of the olde poole, and haue not looked vnto the maker thereof, neither had respect vnto him that formed it of olde.

12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃

And in that day did the Lord God of hosts call vnto weeping and mourning, and to baldnes and girding with sackecloth.

13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃

And beholde, ioy and gladnes, slaying oxen and killing sheepe, eating flesh, and drinking wine, eating and drinking: for to morowe we shall die.

14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃

And it was declared in ye eares of the Lord of hostes. Surely this iniquitie shall not be purged from you, til ye die, saith the Lord God of hostes.

15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃

Thus sayeth the Lord God of hostes, Goe, get thee to that treasurer, to Shebna, the steward of the house, and say,

16 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃

What haste thou to doe here? and whome hast thou here? that thou shouldest here hewe thee out a sepulchre, as he that heweth out his sepulchre in an hie place, or that graueth an habitation for him selfe in a rocke?

17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃

Beholde, the Lord wil carie thee away with a great captiuitie, and will surely couer thee.

18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃

He wil surely rolle and turne thee like a bal in a large countrey: there shalt thou die, and there the charets of thy glory shalbe the shame of thy lordes house.

19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃

And I wil driue thee from thy station, and out of thy dwelling will he destroy thee.

20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃

And in that day will I call my seruant Eliakim the sonne of Hilkiah,

21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃

And with thy garments will I clothe him, and with thy girdle will I strengthen him: thy power also will I commit into his hande, and hee shalbe a father of the inhabitats of Ierusalem, and of the house of Iudah.

22 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃

And the key of the house of Dauid will I lay vpon his shoulder: so hee shall open, and no man shall shut: and he shall shut, and no man shall open.

23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃

And I will fasten him as a naile in a sure place, and hee shall be for the throne of glorie to his fathers house.

24 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃

And they shall hang vpon him all the glorie of his fathers house, euen of the nephewes and posteritie all small vessels, from the vessels of the cuppes, euen to all the instruments of musike.

25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃

In that day, sayeth the Lord of hostes, shall the naile, that is fastned in the sure place, depart and shall be broken, and fall: and the burden, that was vpon it, shall bee cut off: for the Lord hath spoken it.