ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

The burden of the wilderness of the sea. 'Like hurricanes in the south for passing through, From the wilderness it hath come, From a fearful land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

A hard vision hath been declared to me, The treacherous dealer is dealing treacherously, And the destroyer is destroying. Go up, O Elam, besiege, O Media, All its sighing I have caused to cease.

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Therefore filled have been my loins [with] great pain, Pangs have seized me as pangs of a travailing woman, I have been bent down by hearing, I have been troubled by seeing.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

Wandered hath my heart, trembling hath terrified me, The twilight of my desire He hath made a fear to me,

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

Arrange the table, watch in the watch-tower, Eat, drink, rise, ye heads, anoint the shield,

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

For thus said the Lord unto me: 'Go, station the watchman, That which he seeth let him declare.'

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

And he hath seen a chariot — a couple of horsemen, The rider of an ass, the rider of a camel, And he hath given attention — He hath increased attention!

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

And he crieth — a lion, 'On a watch-tower my lord, I am standing continually by day, And on my ward I am stationed whole nights.

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

And lo, this, the chariot of a man is coming, A couple of horsemen.' And he answereth and saith: 'Fallen, fallen hath Babylon, And all the graven images of her gods He hath broken to the earth.

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

O my threshing, and the son of my floor, That which I heard from Jehovah of Hosts, God of Israel, I have declared to you!'

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

The burden of Dumah. Unto me is [one] calling from Seir 'Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?'

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

The watchman hath said, 'Come hath morning, and also night, If ye inquire, inquire ye, turn back, come.'

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

The burden on Arabia. In a forest in Arabia ye lodge, O travellers of Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

To meet the thirsty brought water have Inhabitants of the land of Tema, With his bread they came before a fugitive.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

For from the face of destructions they fled, From the face of a stretched-out sword, And from the face of a trodden bow, And from the face of the grievousness of battle.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

For thus said the Lord unto me: 'Within a year, as years of a hireling, Consumed hath been all the honour of Kedar.

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

And the remnant of the number of bow-men, The mighty of the sons of Kedar are few, For Jehovah, God of Israel, hath spoken!'