ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

The doom of the desert by the sea. As tempests in the south blow with fury; so doth it come from the desert, from a terrible land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

A hard vision hath been told unto me; the traitor dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. “Go up, O 'Elam; besiege, O Media;” all sighing have I caused to cease.

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Therefore are my loins filled with pain; pangs have seized me, like the pangs of a woman that travaileth: I am too much cramped to hear; I am too much dismayed to see.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

My heart wandereth astray, dread affrighteth me: the evening of my pleasure hath he turned unto me into terror.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

Prepare the table, put on the candlesticks, eat, drink: arise, ye princes, and anoint the shield.

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

For thus hath said unto me the Lord, Go, set the watchman, what he seeth let him tell.

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

And he will see chariots, horsemen in couples, riders on asses, riders on camels; and he shall listen diligently with much heed:

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

And he calleth [like] a lion, Upon the watchtower, O Lord, do I stand continually in the daytime, and on my ward am I set all the nights.

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

And, behold, here cometh a chariot with men, horsemen in couples, and he commenceth and saith, Fallen, fallen is Babylon; and all the graven images of her gods hath he shivered unto the ground.

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

O my down-trodden [people, ] and the son of my threshingfloor: that which I have heard from the Lord of hosts, the God of Israel, have I told unto you.

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

The doom of Dumah. Unto me one calleth out of Se'ir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

The watchman said, The morning cometh, and also the night: if ye will desire, desire ye; return, come again.

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

The doom upon Arabia. In the forest in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

Toward him that is thirsty they bring water; the inhabitants of the land of Thema meet with suitable bread the fugitive.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

Because from the swords are they fled, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the pressure of war.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

For thus hath said the Lord unto me, Within yet one year, like the years of a hired laborer, shall all the glory of Kedar be at an end:

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

And the residue of the number of bows of the mighty men of the children of Kedar shall be small; for the Lord the God of Israel hath spoken it.