ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

The burden of the wilderness of the sea. As whirlwinds in the South sweeping on, it cometh from the wilderness, from a dreadful land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

A grievous vision is declared unto me: 'The treacherous dealer dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. Go up, O Elam! besiege, O Media! All the sighing thereof have I made to cease.'

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Therefore are my loins filled with convulsion; pangs have taken hold upon me, as the pangs of a woman in travail; I am bent so that I cannot hear; I am affrighted so that I cannot see.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

My heart is bewildered, terror hath overwhelmed me; the twilight that I longed for hath been turned for me into trembling.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

They prepare the table, they light the lamps, they eat, they drink — 'Rise up, ye princes, anoint the shield.'

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

For thus hath the Lord said unto me: Go, set a watchman; let him declare what he seeth!

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

And when he seeth a troop, horsemen by pairs, a troop of asses, a troop of camels, he shall hearken diligently with much heed.

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

And he cried as a lion: 'Upon the watch-tower, O Lord, I stand continually in the daytime, and I am set in my ward all the nights.'

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

And, behold, there came a troop of men, horsemen by pairs. And he spoke and said: 'Fallen, fallen is Babylon; and all the graven images of her gods are broken unto the ground.'

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

O thou my threshing, and the winnowing of my floor, that which I have heard from the LORD of hosts, the God of Israel, have I declared unto you.

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

The burden of Dumah. One calleth unto me out of Seir: 'Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?'

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

The watchman said: 'The morning cometh, and also the night — if ye will inquire, inquire ye; return, come.'

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

The burden upon Arabia. In the thickets in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanites.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

Unto him that is thirsty bring ye water! The inhabitants of the land of Tema did meet the fugitive with his bread.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

For they fled away from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

For thus hath the Lord said unto me: 'Within a year, according to the years of a hireling, and all the glory of Kedar shall fail;

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

and the residue of the number of the archers, the mighty men of the children of Kedar, shall be diminished; for the LORD, the God of Israel, hath spoken it.'