ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

The burden of the desert of the sea. As whirlwinds come from the south, it cometh from the desert from a terrible land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

A grievous vision is told me: he that is unfaithful dealeth unfaithfully: and he that is a spoiler, spoileth. Go up, O Elam, besiege, O Mede: I have made all the mourning thereof to cease.

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Therefore are my loins filled with pain, anguish hath taken hold of me, as the anguish of a woman in labour: I fell down at the hearing of it, I was troubled at the seeing of it.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

My heart failed, darkness amazed me: Babylon my beloved is become a wonder to me.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

Prepare the table, behold in the watchtower them that eat and drink: arise, ye princes, take up the shield.

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

For thus hath the Lord said to me: Go, and set a watchman: and whatsoever he shall see, let him tell.

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

And he saw a chariot with two horsemen, a rider upon an ass, and a rider upon a camel: and he beheld them diligently with much heed.

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

And a lion cried out: I am upon the watchtower of the Lord, standing continually by day: and I am upon my ward, standing whole nights.

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

Behold this man cometh, the rider upon the chariot with two horsemen, and he answered, and said: Babylon is fallen, she is fallen, and all the graven gods thereof are broken unto the ground.

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

O my thrashing and the children of my door, that which I have heard of the Lord of hosts, the God of Israel, I have declared unto you.

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

The burden of Duma calleth to me out of Seir: Watchman, what of the eight? watchman, what of the night?

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

The watchman said: The morning cometh, also the night: if you seek, seek: return, come.

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

The burden in Arabia. In the forest at evening you shall sleep, in the paths of Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

Meeting the thirsty bring him water, you that inhabit the land of the south, meet with bread him that fleeth.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

For they are fled from before the swords, from the sword that hung over them, from the bent bow, from the face of a grievous battle.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

For thus saith the Lord to me: Within a year, according to the years of a hireling, all the glory of Cedar shall be taken away.

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

And the residue of the number of strong archers of the children of Cedar shall be diminished: for the Lord the God of Israel hath spoken it.