ישעה 21
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ | 1 |
This is the burden against the Desert by the Sea: Like whirlwinds sweeping through the Negev, an invader comes from the desert, from a land of terror.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ | 2 |
A dire vision is declared to me: “The traitor still betrays, and the destroyer still destroys. Go up, O Elam! Lay siege, O Media! I will put an end to all her groaning.”
| על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ | 3 |
Therefore my body is filled with anguish. Pain grips me, like the pains of a woman in labor. I am bewildered to hear, I am dismayed to see.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ | 4 |
My heart falters; fear makes me tremble. The twilight of my desire has turned to horror.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ | 5 |
They prepare a table, they lay out a carpet, they eat, they drink! Rise up, O princes, oil the shields!
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ | 6 |
For this is what the Lord says to me: “Go, post a lookout and have him report what he sees.
| וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ | 7 |
When he sees chariots with teams of horsemen, riders on donkeys, riders on camels, he must be alert, fully alert.”
| ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ | 8 |
Then the lookout shouted: “Day after day, my lord, I stand on the watchtower; night after night I stay at my post.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ | 9 |
Look, here come the riders, horsemen in pairs.” And one answered, saying: “Fallen, fallen is Babylon! All the images of her gods lie shattered on the ground!”
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ | 10 |
O my people, crushed on the threshing floor, I tell you what I have heard from the LORD of Hosts, the God of Israel.
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ | 11 |
This is the burden against Dumah: One calls to me from Seir, “Watchman, what is left of the night? Watchman, what is left of the night?”
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ | 12 |
The watchman replies, “Morning has come, but also the night. If you would inquire, then inquire. Come back yet again.”
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ | 13 |
This is the burden against Arabia: In the thickets of Arabia you must lodge, O caravans of Dedanites.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ | 14 |
Bring water for the thirsty, O dwellers of Tema; meet the refugees with food.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ | 15 |
For they flee from the sword— the sword that is drawn— from the bow that is bent, and from the stress of battle.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ | 16 |
For this is what the Lord says to me: “Within one year, as a hired worker would count it, all the glory of Kedar will be gone.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ | 17 |
The remaining archers, the warriors of Kedar, will be few.” For the LORD, the God of Israel, has spoken.
