הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ | 1 |
הַדָּבָר אֲשֶׁר חָזָה יְשַֽׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ עַל־יְהוּדָה וִירֽוּשָׁלָֽ͏ִם׃ |
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ | 2 |
וְהָיָה ׀ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִֽהְיֶה הַר בֵּית־יְהֹוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃ |
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ | 3 |
וְֽהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָֽמְרוּ לְכוּ ׀ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהֹוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהֹוָה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ |
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ | 4 |
וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתֽוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹֽא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָֽה׃ |
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ | 5 |
בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהֹוָֽה׃ |
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ | 6 |
כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָֽלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נׇכְרִים יַשְׂפִּֽיקוּ׃ |
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ | 7 |
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָֽיו׃ |
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ | 8 |
וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִֽשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָֽיו׃ |
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ | 9 |
וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל־אִישׁ וְאַל־תִּשָּׂא לָהֶֽם׃ |
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ | 10 |
בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹנֽוֹ׃ |
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 11 |
עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהֽוּא׃ |
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ | 12 |
כִּי יוֹם לַיהֹוָה צְבָאוֹת עַל כׇּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כׇּל־נִשָּׂא וְשָׁפֵֽל׃ |
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ | 13 |
וְעַל כׇּל־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כׇּל־אַלּוֹנֵי הַבָּשָֽׁן׃ |
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ | 14 |
וְעַל כׇּל־הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כׇּל־הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאֽוֹת׃ |
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ | 15 |
וְעַל כׇּל־מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כׇּל־חוֹמָה בְצוּרָֽה׃ |
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ | 16 |
וְעַל כׇּל־אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כׇּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּֽה׃ |
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 17 |
וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהֹוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהֽוּא׃ |
והאלילים כליל יחלף׃ | 18 |
וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹֽף׃ |
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 19 |
וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָֽרֶץ׃ |
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ | 20 |
בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָֽשׂוּ־לוֹ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃ |
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 21 |
לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהֹוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָֽרֶץ׃ |
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ | 22 |
חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּֽי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הֽוּא׃ |