ישעה 2
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ | 1 |
La parole qu’Isaïe, fils d’Amos, a vue touchant Juda et Jérusalem.
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ | 2 |
Il arrivera, à la fin des jours, que la Montagne de la maison de Yahweh sera établie au sommet des montagnes et élevée au-dessus des collines. Et vers elle toutes les nations afflueront,
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ | 3 |
et des nations nombreuses viendront et diront: « Venez et montons à la montagne de Yahweh, à la maison du Dieu de Jacob; il nous instruira de ses voies, et nous marcherons dans ses sentiers. » Car de Sion sortira la loi, et de Jérusalem la parole de Yahweh.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ | 4 |
Il sera l’arbitre des peuples et le juge de nations nombreuses. Ils forgeront leurs épées en socs de charrue; et leurs lances en faucilles. Une nation ne lèvera plus l’épée contre l’autre, et l’on n’apprendra plus la guerre.
| בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ | 5 |
Maison de Jacob, venez, et marchons à la lumière de Yahweh.
| כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ | 6 |
Car vous avez abandonné votre peuple, la maison de Jacob, parce qu’ils ont comblé la mesure depuis longtemps, qu’ils pratiquent la magie comme les Philistins, et qu’ils donnent la main aux fils de l’étranger.
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ | 7 |
Leur pays est rempli d’argent et d’or, et leurs trésors sont sans fin; leur pays est rempli de chevaux, et leurs chars sont sans nombre.
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ | 8 |
Leur pays est rempli d’idoles; ils se prosternent devant l’ouvrage de leurs mains, devant ce que leurs doigts ont fabriqué.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ | 9 |
C’est pourquoi le mortel sera humilié et l’homme sera abaissé: non, vous ne leur pardonnerez point!
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ | 10 |
Entre dans le rocher, cache-toi dans la poussière, devant la terreur de Yahweh et l’éclat de sa majesté.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 11 |
Les yeux hautains du mortel seront abaissés, et l’orgueil de l’homme sera humilié, et Yahweh sera exalté, lui seul, en ce jour-là.
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ | 12 |
Car Yahweh des armées aura un jour contre tout orgueil et toute hauteur, et contre tout ce qui s’élève, pour l’abaisser;
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ | 13 |
contre tous les cèdres du Liban, hauts et élevés, et contre tous les chênes de Basan;
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ | 14 |
contre toutes les hautes montagnes, et contre toutes les collines élevées;
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ | 15 |
contre toute tour superbe, et contre toute forte muraille;
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ | 16 |
contre tous les vaisseaux de Tarsis, et contre tout ce qui charme les yeux.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 17 |
L’arrogance du mortel sera humiliée, et l’orgueil de l’homme sera abaissé, et Yahweh sera élevé, lui seul, en ce jour-là.
| והאלילים כליל יחלף׃ | 18 |
Et toutes les idoles disparaîtront.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 19 |
Et ils entreront dans les cavernes des rochers, et dans les antres de la terre, devant la terreur de Yahweh, et l’éclat de sa majesté, quand il se lèvera pour épouvanter la terre.
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ | 20 |
En ce jour-là l’homme jettera ses idoles d’argent et ses idoles d’or, qu’il s’était faites pour les adorer, aux rats et aux chauves-souris,
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 21 |
pour s’enfuir dans les trous de la pierre et dans les fentes des rochers, devant la terreur de Yahweh, et l’éclat de sa majesté, quand il se lèvera pour épouvanter la terre.
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ | 22 |
Cessez donc de vous confier en l’homme, dans les narines duquel il n’y a qu’un souffle; car quelle estime en avoir?
