ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

This is what Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

It shall happen in the latter days, that the mountain of the LORD’s house shall be established on the top of the mountains, and shall be raised above the hills; and all nations shall flow to it.

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

Many peoples shall go and say, “Come, let’s go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and he will teach us of his ways, and we will walk in his paths.” For the law shall go out of Zion, and the LORD’s word from Jerusalem.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

He will judge between the nations, and will decide concerning many peoples. They shall beat their swords into ploughshares, and their spears into pruning hooks. Nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.

5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

House of Jacob, come, and let’s walk in the light of the LORD.

6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

For you have forsaken your people, the house of Jacob, because they are filled from the east, with those who practise divination like the Philistines, and they clasp hands with the children of foreigners.

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

Their land is full of silver and gold, neither is there any end of their treasures. Their land also is full of horses, neither is there any end of their chariots.

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

Their land also is full of idols. They worship the work of their own hands, that which their own fingers have made.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

Man is brought low, and mankind is humbled; therefore don’t forgive them.

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

Enter into the rock, and hide in the dust, from before the terror of the LORD, and from the glory of his majesty.

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

The lofty looks of man will be brought low, the arrogance of men will be bowed down, and the LORD alone will be exalted in that day.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

For there will be a day of the LORD of Armies for all that is proud and arrogant, and for all that is lifted up, and it shall be brought low—

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

for all the cedars of Lebanon, that are high and lifted up, for all the oaks of Bashan,

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

for all the high mountains, for all the hills that are lifted up,

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

for every lofty tower, for every fortified wall,

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

for all the ships of Tarshish, and for all pleasant imagery.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

The loftiness of man shall be bowed down, and the arrogance of men shall be brought low; and the LORD alone shall be exalted in that day.

18 והאלילים כליל יחלף׃

The idols shall utterly pass away.

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

Men shall go into the caves of the rocks, and into the holes of the earth, from before the terror of the LORD, and from the glory of his majesty, when he arises to shake the earth mightily.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

In that day, men shall cast away their idols of silver and their idols of gold, which have been made for themselves to worship, to the moles and to the bats,

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

to go into the caverns of the rocks, and into the clefts of the ragged rocks, from before the terror of the LORD, and from the glory of his majesty, when he arises to shake the earth mightily.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

Stop trusting in man, whose breath is in his nostrils; for of what account is he?