ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

The word, which was revealed to Isaiah, the son of Amoz, concerning Judah and Jerusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

It shall come to pass in the last days, That the mountain of the house of Jehovah shall be established at the head of the mountains, And exalted above the hills; And all nations shall flow unto it.

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

And many kingdoms shall go, and shall say, “Come, let us go to the mountain of Jehovah, To the house of the God of Jacob, That he may teach us his ways, And that we may walk in his paths!” For from Zion shall go forth a law, And the word of Jehovah from Jerusalem.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

He shall be a judge of the nations, And an umpire of many kingdoms; And they shall beat their swords into ploughshares, And their spears into pruning-hooks; Nation shall not lift up the sword against nation, Neither shall they learn war any more.

5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

O house of Jacob, come ye, And let us walk in the light of Jehovah!

6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

For thou hast forsaken thy people, the house of Jacob, Because they are full of the East, And are sorcerers, like the Philistines, And strike hands with a foreign race!

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

Their land is full of silver and gold, And there is no end to their treasures; Their land is full of horses, And there is no end to their chariots;

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

Their land is full of idols; They bow down to the work of their own hands, To that which their own fingers have made.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

Therefore shall the mean man be bowed down, And the great man be brought low; And thou wilt not forgive them!

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

Go into the rock, hide yourselves in the dust, From the terror of Jehovah, and the glory of his majesty!

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

The proud looks of man shall be humbled, And the loftiness of mortals shall be brought low; Jehovah alone shall be exalted in that day.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

For Jehovah of hosts holdeth a day of judgment Against all that is proud and lofty; Against all that is exalted, and it shall be brought low;

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

Against all the cedars of Lebanon, the high and the exalted, And against all the oaks of Bashan;

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

Against all the lofty mountains, And against all the high hills;

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

Against every lofty tower, And against every high wall;

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

Against all the ships of Tarshish, And against all their beautiful flags.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

The pride of man shall be humbled; The loftiness of mortals shall be brought low; Jehovah alone shall be exalted in that day.

18 והאלילים כליל יחלף׃

The idols shall wholly pass away;

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

And men shall go into clefts of the rocks, and caves of the earth, From the terror of Jehovah, and the glory of his majesty, When he ariseth to make the earth tremble.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

At that time shall men cast away their idols of silver and their idols of gold, Which they have made to worship, To the moles and the bats;

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

Fleeing into caves of the rocks, and clefts of the craggy rocks, From the terror of Jehovah, and the glory of his majesty, When he ariseth to make the earth tremble.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

Trust, then, no more in man, Whose breath is in his nostrils! For what account is to be made of him!