ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

The word that Isaiah the son of Amoz saw concerning Judah and Jerusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

And it shall come to pass in the end of days, that the mountain of the LORD'S house shall be established as the top of the mountains, and shall be exalted above the hills; and all nations shall flow unto it.

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

And many peoples shall go and say: 'Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and He will teach us of His ways, and we will walk in His paths.' For out of Zion shall go forth the law, and the word of the LORD from Jerusalem.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

And He shall judge between the nations, and shall decide for many peoples; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into pruninghooks; nation shall not lift up sword against nation, neither shall they learn war any more.

5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

O house of Jacob, come ye, and let us walk in the light of the LORD.

6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

For Thou hast forsaken Thy people the house of Jacob; for they are replenished from the east, and with soothsayers like the Philistines, and they please themselves in the brood of aliens.

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

Their land also is full of silver and gold, neither is there any end of their treasures; their land also is full of horses, neither is there any end of their chariots.

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

Their land also is full of idols; every one worshippeth the work of his own hands, that which his own fingers have made.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

And man boweth down, and man lowereth himself; and Thou canst not bear with them.

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

Enter into the rock, and hide thee in the dust, from before the terror of the LORD, and from the glory of His majesty.

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

The lofty looks of man shall be brought low, and the haughtiness of men shall be bowed down, and the LORD alone shall be exalted in that day.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

For the LORD of hosts hath a day upon all that is proud and lofty, and upon all that is lifted up, and it shall be brought low;

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

And upon all the cedars of Lebanon that are high and lifted up, and upon all the oaks of Bashan;

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

And upon all the high mountains, and upon all the hills that are lifted up;

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

And upon every lofty tower, and upon every fortified wall;

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

And upon all the ships of Tarshish, and upon all delightful imagery.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

And the loftiness of man shall be bowed down, and the haughtiness of men shall be brought low; and the LORD alone shall be exalted in that day.

18 והאלילים כליל יחלף׃

And the idols shall utterly pass away.

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

And men shall go into the caves of the rocks, and into the holes of the earth, from before the terror of the LORD, and from the glory of His majesty, when He ariseth to shake mightily the earth.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

In that day a man shall cast away his idols of silver, and his idols of gold, which they made for themselves to worship, to the moles and to the bats;

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

To go into the clefts of the rocks, and into the crevices of the crags, from before the terror of the LORD, and from the glory of His majesty, when he ariseth to shake mightily the earth.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

Cease ye from man, in whose nostrils is a breath; for how little is he to be accounted!