< ישעה 2 >
הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ | 1 |
The word which came to Esaias the son of Amos concerning Judea, and concerning Jerusalem.
והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ | 2 |
For in the last days the mountain of the Lord shall be glorious, and the house of God [shall be] on the top of the mountains, and it shall be exalted above the hills; and all nations shall come to it.
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ | 3 |
And many nations shall go and say, Come, and let us go up to the mountain of the Lord, and to the house of the God of Jacob; and he will tell us his way, and we will walk in it: for out of Sion shall go forth the law, and the word of the Lord out of Jerusalem.
ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ | 4 |
And he shall judge among the nations, and shall rebuke many people: and they shall beat their swords into plow-shares, and their spears into sickles: and nation shall not take up sword against nation, neither shall they learn to war any more.
בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ | 5 |
And now, O house of Jacob, come, [and] let us walk in the light of the Lord.
כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ | 6 |
For he has forsaken his people the house of Israel, because their land is filled as at the beginning with divinations, as the [land] of the Philistines, and many strange children were born to them.
ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ | 7 |
For their land is filled with silver and gold, and there was no number of their treasures; their land also is filled with horses, and there was no number of chariots.
ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ | 8 |
And the land is filled with abominations, [even] the works of their hands; and they have worshipped [the works] which their fingers made.
וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ | 9 |
And the mean man bowed down, and the great man was humbled: and I will not pardon them.
בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ | 10 |
Now therefore enter ye into the rocks, and hide yourselves in the earth, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 11 |
For the eyes of the Lord are high, but man is low; and the haughtiness of men shall be brought low, and the Lord alone shall be exalted in that day.
כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ | 12 |
For the day of the Lord of hosts shall be upon every one that is proud and haughty, and upon every one that is high and towering, and they shall be brought down;
ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ | 13 |
and upon every cedar of Libanus, of them that are high and towering, and upon every oak of Basan,
ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ | 14 |
and upon every high mountain, and upon every high hill,
ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ | 15 |
and upon every high tower, and upon every high wall,
ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ | 16 |
and upon every ship of the sea, and upon every display of fine ships.
ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 17 |
And every man shall be brought low, and the pride of men shall fall: and the Lord alone shall be exalted in that day.
And they shall hide all [idols] made with hands,
ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 19 |
having carried [them] into the caves, and into the clefts of the rocks, and into the caverns of the earth, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ | 20 |
For in that day a man shall cast forth his silver and gold abominations, which they made [in order] to worship vanities and bats;
לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 21 |
to enter into the caverns of the solid rock, and into the clefts of the rocks, for fear of the Lord, and by reason of the glory of his might, when he shall arise to strike terribly the earth.
חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ | 22 |