ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

La carga de Moab. Porque en una noche, Ar de Moab es asolada, y reducida a la nada. Porque en una noche Kir de Moab es asolada y reducida a la nada.

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

Subieron a Bayit y a Dibón, a los lugares altos, para llorar. Moab se lamenta sobre Nebo y sobre Medeba. La calvicie está en todas sus cabezas. Todas las barbas están cortadas.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

En sus calles se visten de cilicio. En sus calles y en las azoteas, todos se lamentan, llorando abundantemente.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

Hesbón grita con Elealeh. Su voz se oye hasta Jahaz. Por eso los hombres armados de Moab gritan en voz alta. Sus almas tiemblan dentro de ellos.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

¡Mi corazón clama por Moab! Sus nobles huyen a Zoar, a Eglath Shelishiyah; porque suben por la subida de Luhit con llanto; porque en el camino a Horonaim, lanzan un grito de destrucción.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

Porque las aguas de Nimrim quedarán desoladas; porque la hierba se ha marchitado, la hierba tierna se ha secado, no hay nada verde.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

Por eso se llevarán la abundancia que han conseguido, y lo que han almacenado, sobre el arroyo de los sauces.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

Porque el clamor ha recorrido las fronteras de Moab, su lamento hasta Eglaim, y su lamento hasta Beer Elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

Porque las aguas de Dimón están llenas de sangre; porque aún traeré más sobre Dimón, un león sobre los de Moab que escapan, y sobre el resto de la tierra.