ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃

This is the burden against Moab: Ar in Moab is ruined, destroyed in a night! Kir in Moab is devastated, destroyed in a night!

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃

Dibon goes up to its temple to weep at its high places. Moab wails over Nebo, as well as over Medeba. Every head is shaved, every beard is cut off.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃

In its streets they wear sackcloth; on the rooftops and in the public squares they all wail, falling down weeping.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃

Heshbon and Elealeh cry out; their voices are heard as far as Jahaz. Therefore the soldiers of Moab cry out; their souls tremble within.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃

My heart cries out over Moab; her fugitives flee as far as Zoar, as far as Eglath-shelishiyah. With weeping they ascend the slope of Luhith; they lament their destruction on the road to Horonaim.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃

The waters of Nimrim are dried up, and the grass is withered; the vegetation is gone, and the greenery is no more.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃

So they carry their wealth and belongings over the Brook of the Willows.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃

For their outcry echoes to the border of Moab. Their wailing reaches Eglaim; it is heard in Beer-elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃

The waters of Dimon are full of blood, but I will bring more upon Dimon— a lion upon the fugitives of Moab and upon the remnant of the land.