כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃ | 1 |
ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ | 2 |
והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃ | 3 |
ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ | 4 |
שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ | 5 |
מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ | 6 |
נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ | 7 |
גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ | 8 |
שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ (Sheol h7585) | 9 |
כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ | 10 |
הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ (Sheol h7585) | 11 |
איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ | 12 |
ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ | 13 |
אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ | 14 |
אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ (Sheol h7585) | 15 |
ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ | 16 |
שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ | 17 |
כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ | 18 |
ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ | 19 |
לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ | 20 |
הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ | 21 |
וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ | 22 |
ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ | 23 |
נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ | 24 |
לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ | 25 |
זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃ | 26 |
כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ | 27 |
בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃ | 28 |
אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ | 29 |
ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ | 30 |
הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ | 31 |
ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ | 32 |