ישעה 13
| משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃ | 1 |
Et Udsagn om Babel, som Esajas, Amoz's Søn skuede:
| על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃ | 2 |
Rejs Banner på et nøgent Bjerg, råb også til dem, vink, så de drager igennem Fyrsternes Porte!
| אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃ | 3 |
Jeg har opbudt min viede Hær til at tjene min Vrede og kaldt mine Helte hid, de jublende, stolte.
| קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃ | 4 |
Hør i Bjergene Larm som af talrigt Krigsfolk, hør, hvor det buldrer af Riger, af samlede Folk! Hærskarers HERRE er ved at mønstre sin Krigshær.
| באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃ | 5 |
De kommer fra fjerne Egne, fra Himlens Grænse, HERREN og hans Vredes Værktøj for at hærge al Jorden.
| הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ | 6 |
Jamrer, thi HERRENs Dag er nær, den kommer som Vold fra den Vældige.
| על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃ | 7 |
Derfor slappes hver Hånd, hvert Menneskehjerte smelter,
| ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃ | 8 |
de ræddes, gribes af Veer og Smerter, vånder sig som fødende Kvinde; de stirrer i Angst på hverandre med blussende røde Kinder.
| הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ | 9 |
Se, HERRENs Dag kommer, grum, med Harme og brændende Vrede; Jorden gør den til Ørk og rydder dens Synder bort.
| כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ | 10 |
Thi Himlens Stjerner og Billeder udsfråler ej deres Lys, mørk rinder Solen op, og Månen skinner ikke.
| ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃ | 11 |
Jeg hjemsøger Jorden for dens Ondskab, de gudløse for deres Brøde, gør Ende på frækkes Overmod, bøjer Voldsmænds Hovmod.
| אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃ | 12 |
En Mand gør jeg sjældnere end Guld og et Menneske end Ofirs Guld.
| על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃ | 13 |
Derfor bæver Himlen, og Jorden flytter sig skælvende ved Hærskarers HERREs Harme på hans brændende Vredes Dag.
| והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃ | 14 |
Og som en skræmt Gazel, som Får, der ej holdes i Flok, skal hver søge hjem til sit Folk, og hver skal fly til sit Land.
| כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃ | 15 |
Enhver, der indhentes, spiddes, enhver, der gribes, falder for Sværdet;
| ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃ | 16 |
deres spæde knuses for deres Øjne, Husene plyndres, Kvinderne skændes.
| הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃ | 17 |
Se, imod dem rejser jeg Mederne, som agter Sølv for intet og ej regner Guld for noget.
| וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃ | 18 |
Deres Buer fælder de unge, Livsfrugt skåner de ej, med Børn har deres Øjne ej Medynk.
| והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ | 19 |
Det går med Babel, Rigernes Krone, Kaldæernes stolte Pryd, som dengang Gud omstyrtede Sodoma og Gomorra.
| לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃ | 20 |
Det skal aldrig i Evighed bebos, ej bebygges fra Slægt til Slægt; der telter Araberen ikke, der lejrer Hyrder sig ej;
| ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃ | 21 |
men Vildkatte lejrer sig der, og Husene fyldes med Ugler; der holder Strudsene til, og Bukketroldene springer;
| וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃ | 22 |
Sjakaler tuder i Borgene, Hyæner i de yppige Slotte. Dets Time stunder nu til, dets Dage bliver ej mange.
