ישעה 1

1 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

The Visions of Isaiah son of Amoz, that he hath seen concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, Hezekiah, kings of Judah.

2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

Hear, O heavens, and give ear, O earth, For Jehovah hath spoken: Sons I have nourished and brought up, And they — they transgressed against Me.

3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

An ox hath known its owner, And an ass the crib of its master, Israel hath not known, My people hath not understood.

4 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

Ah, sinning nation, a people heavy [with] iniquity, A seed of evil doers, sons — corrupters! They have forsaken Jehovah, They have despised the Holy One of Israel, They have gone away backward.

5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

Wherefore are ye stricken any more? Ye do add apostasy! Every head is become diseased, and every heart [is] sick.

6 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

From the sole of the foot — unto the head, There is no soundness in it, Wound, and bruise, and fresh smiting! They have not been closed nor bound, Nor have they softened with ointment.

7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

Your land [is] a desolation, your cities burnt with fire, Your ground, before you strangers are consuming it, And a desolation as overthrown by strangers!

8 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

And left hath been the daughter of Zion, As a booth in a vineyard, As a lodge in a place of cucumbers — as a city besieged.

9 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

Unless Jehovah of Hosts had left to us a remnant, Shortly — as Sodom we had been, To Gomorrah we had been like!

10 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

Hear the word of Jehovah, ye rulers of Sodom, Give ear to the law of our God, ye people of Gomorrah,

11 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

'Why to Me the abundance of your sacrifices? saith Jehovah, I have been satiated [with] burnt-offerings of rams, And fat of fatlings; And blood of bullocks, and lambs, And he-goats I have not desired.

12 כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

When ye come in to appear before Me, Who hath required this of your hand, To trample My courts?

13 לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃

Add not to bring in a vain present, Incense — an abomination it [is] to Me, New moon, and sabbath, calling of convocation! Rendure not iniquity — and a restraint!

14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

Your new moons and your set seasons hath My soul hated, They have been upon me for a burden, I have been weary of bearing.

15 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

And in your spreading forth your hands, I hide mine eyes from you, Also when ye increase prayer, I do not hear, Your hands of blood have been full.

16 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

Wash ye, make ye pure, Turn aside the evil of your doings, from before Mine eyes, Cease to do evil, learn to do good.

17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

Seek judgment, make happy the oppressed, Judge the fatherless, strive [for] the widow.

18 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

Come, I pray you, and we reason, saith Jehovah, If your sins are as scarlet, as snow they shall be white, If they are red as crimson, as wool they shall be!

19 אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

If ye are willing, and have hearkened, The good of the land ye consume,

20 ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

And if ye refuse, and have rebelled, [By] the sword ye are consumed, For the mouth of Jehovah hath spoken.

21 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

How hath a faithful city become a harlot? I have filled it [with] judgment, Righteousness lodgeth in it — now murderers.

22 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

Thy silver hath become dross, Thy drink polluted with water.

23 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

Thy princes [are] apostates, and companions of thieves, Every one loving a bribe, and pursuing rewards, The fatherless they judge not, And the plea of the widow cometh not to them.

24 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

Therefore — the affirmation of the Lord — Jehovah of Hosts, the Mighty One of Israel: Ah, I am eased of Mine adversaries, And I am avenged of Mine enemies,

25 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃

And I turn back My hand upon thee, And I refine as purity thy dross, And I turn aside all thy tin,

26 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

And I give back thy judges as at the first, And thy counsellors as in the beginning, After this thou art called, 'A city of righteousness — a faithful city.'

27 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

Zion in judgment is redeemed, And her captivity in righteousness.

28 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

And the destruction of transgressors and sinners [is] together, And those forsaking Jehovah are consumed.

29 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

For [men] are ashamed because of the oaks That ye have desired, And ye are confounded because of the gardens That ye have chosen.

30 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃

For ye are as an oak whose leaf is fading, And as a garden that hath no water.

31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃

And the strong hath been for tow, And his work for a spark, And burned have both of them together, And there is none quenching!