ישעה 1

1 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem in the days of 'Uzziyahu, Jotham, Achaz, and Hezekiah, the kings of Judah.

2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

Hear, O ye heavens, and give ear, O earth; for the Lord hath spoken: Children have I nourished and brought up, but they have rebelled against me.

3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

The ox knoweth his owner, and the ass his master's crib: Israel doth not know, my people doth not consider.

4 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

Woe! sinful nation, people laden with iniquity, seed of evil-doers, children that are corrupt: they have forsaken the Lord, they have incensed the Holy One of Israel, they are departed backward.

5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

Why will ye be stricken yet more? [that] ye increase the revolt? every head is sick, and every heart is faint.

6 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; but wounds, and bruises, and putrefying sores: they have not been closed, nor bound up, nor mollified with oil.

7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

Your country is desolate, your cities are burnt with fire; your soil—in your presence, strangers devour it, and it is desolate, as overthrown by strangers.

8 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

And left is the daughter of Zion as a hut in a vineyard, as a lodge in a cucumber field, as a besieged city.

9 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

Unless the Lord of hosts had left unto us a remnant ever so small, like Sodom should we have been, unto Gomorrah should we have been compared.

10 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

Hear the word of the Lord, ye rulers of Sodom: give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.

11 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

For what serveth me the multitude of your sacrifices? saith the Lord: I am sated with the burnt-offerings of rams, and the fat of fatted beasts; and the blood of bullocks, and of sheep, and of he-goats, I do not desire.

12 כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

When ye come to appear in my presence—who hath required this at your hand, to tread down my courts?

13 לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃

Continue no more to bring an oblation of deceit; incense of abomination is it unto me: new moon and sabbath, the calling of assemblies—I cannot bear misdeed with festive gathering.

14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

Your new moons and your appointed feasts my soul hateth; they are become a burden unto me; I am weary to bear them,

15 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

And when ye spread forth your hands, I will withdraw my eyes from you; yea, when ye make ever so many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.

16 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

Wash yourselves, make yourselves clean; put away the evil of your deeds from before my eyes; cease to do evil;

17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

Learn to do well; seek for justice, relieve the oppressed, do justice to the fatherless, plead for the widow.

18 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

Come now, and let us reason together, saith the Lord: though your sins should be as scarlet, they shall become white as the snow; though they should be red like crimson, they shall become like wool.

19 אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

If ye be willing and obey, the best of the land shall ye eat;

20 ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

But if ye refuse and rebel, by the sword shall ye be devoured; for the mouth of the Lord hath spoken it.

21 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

How is she become a harlot, the faithful town! she, that was full of justice; righteousness lodged therein; but now murderers.

22 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

Thy silver is become dross, thy wine is drugged with water;

23 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

Thy princes are rebels, and companions of thieves; every one loveth brides, and runneth after rewards; to the fatherless they will not do justice, and the cause of the widow doth not come unto them.

24 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

Therefore saith the Lord, the Eternal of hosts, the mighty One of Israel, Ah, I will take satisfaction on my adversaries, and be avenged on my enemies.

25 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃

And I will turn my hand against thee, and purge away as with lye thy dross, and remove all thy tin:

26 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

And I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning; after that shalt thou be called, The city of righteousness, the town that is faithful.

27 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

Zion shall be redeemed through justice, and her converts through righteousness.

28 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

But destruction shall come over transgressors and sinners together, and those that forsake the Lord shall perish.

29 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

For people shall be ashamed because of the terebinths which ye had desired, and ye shall be put to the blush because of the gardens that ye had chosen.

30 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃

For ye shall be as a terebinth the leaves of which wither, and as a garden that hath no water.

31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃

And the mighty oppressor shall become as tow, and his workman as a spark; and they shall both burn together, with none to quench.