הושע 9

1 אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃

Rejoice not, O Israel, for joy, like the peoples; for thou hast gone a whoring from thy God, thou hast loved hire upon every cornfloor.

2 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃

The threshing-floor and the winepress shall not feed them, and the new wine shall fail her.

3 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃

They shall not dwell in the LORD’S land; but Ephraim shall return to Egypt, and they shall eat unclean food in Assyria.

4 לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃

They shall not pour out wine [offerings] to the LORD, neither shall they be pleasing unto him: their sacrifices shall be unto them as the bread of mourners; all that eat thereof shall be polluted: for their bread shall be for their appetite; it shall not come into the house of the LORD.

5 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃

What will ye do in the day of solemn assembly, and in the day of the feast of the LORD?

6 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃

For, lo, they are gone away from destruction, [yet] Egypt shall gather them up, Memphis shall bury them: their pleasant things of silver, nettles shall possess them: thorns shall be in their tents.

7 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃

The days of visitation are come, the days of recompence are come; Israel shall know it: the prophet is a fool, the man that hath the spirit is mad, for the multitude of thine iniquity, and because the enmity is great.

8 צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃

Ephraim [was] a watchman with my God: as for the prophet, a fowler’s snare is in all his ways, [and] enmity in the house of his God.

9 העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃

They have deeply corrupted themselves, as in the days of Gibeah: he will remember their iniquity, he will visit their sins.

10 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃

I found Israel like grapes in the wilderness; I saw your fathers as the firstripe in the fig tree at her first season: but they came to Baal-peor, and consecrated themselves unto the shameful thing, and became abominable like that which they loved.

11 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃

As for Ephraim, their glory shall fly away like a bird: there shall be no birth, and none with child, and no conception.

12 כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃

Though they bring up their children, yet will I bereave them, that there be not a man left: yea, woe also to them when I depart from them!

13 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃

Ephraim, like as I have seen Tyre, is planted in a pleasant place: but Ephraim shall bring out his children to the slayer.

14 תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃

Give them, O LORD: what wilt thou give? give them a miscarrying womb and dry breasts.

15 כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃

All their wickedness is in Gilgal; for there I hated them: because of the wickedness of their doings I will drive them out of mine house: I will love them no more; all their princes are revolters.

16 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃

Ephraim is smitten, their root is dried up, they shall bear no fruit: yea, though they bring forth, yet will I slay the beloved fruit of their womb.

17 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

My God will cast them away, because they did not hearken unto him: and they shall be wanderers among the nations.