הושע 6

1 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃

In tribulatione sua mane consurgent ad me: Venite, et revertamur ad Dominum,

2 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃

quia ipse cepit, et sanabit nos; percutiet, et curabit nos.

3 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃

Vivificabit nos post duos dies; in die tertia suscitabit nos, et vivemus in conspectu ejus. Sciemus, sequemurque ut cognoscamus Dominum: quasi diluculum præparatus est egressus ejus, et veniet quasi imber nobis temporaneus et serotinus terræ.

4 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃

Quid faciam tibi, Ephraim? quid faciam tibi, Juda? misericordia vestra quasi nubes matutina, et quasi ros mane pertransiens.

5 על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃

Propter hoc dolavi in prophetis; occidi eos in verbis oris mei: et judicia tua quasi lux egredientur.

6 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃

Quia misericordiam volui, et non sacrificium; et scientiam Dei plus quam holocausta.

7 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃

Ipsi autem sicut Adam transgressi sunt pactum: ibi prævaricati sunt in me.

8 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃

Galaad civitas operantium idolum, supplantata sanguine.

9 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו׃

Et quasi fauces virorum latronum, particeps sacerdotum, in via interficientium pergentes de Sichem: quia scelus operati sunt.

10 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃

In domo Israël vidi horrendum: ibi fornicationes Ephraim, contaminatus est Israël.

11 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃

Sed et Juda, pone messem tibi, cum convertero captivitatem populi mei.