הושע 5

1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃

Hear ye this—O priests, and attend, O house of Israel, and ye, House of the King, give ear, for, to you, pertaineth the sentence, —for, a snare, have ye been to Mizpah, and a net spread on Tabor.

2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃

And, a slaughter, have apostates deeply designed, —though, I, was a rebuker to them all.

3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃

I, have known Ephraim, and, Israel, hath not been hidden from me, —for, now, hast thou committed unchastity, O Ephraim, Israel, hath made himself impure.

4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃

Their doings, will not suffer, them to return unto their God, —for, the spirit of unchastity, is within them, and, Yahweh, have they not known.

5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃

Therefore will the Excellency of Israel, answer, to his face, —and, Israel and Ephraim, shall stumble in their iniquity, even Judah with them, hath stumbled.

6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃

With their flocks and with their herds, will they go to seek Yahweh, but shall not find him; he hath withdrawn himself from them.

7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃

With Yahweh, have they dealt treacherously, for, to alien children, have they given birth, —now, a new moon, shall devour them, with their portions.

8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃

Blow ye a horn in Gibeah, a trumpet in Ramah, —sound an alarm at Beth-aven, behind thee, O Benjamin!

9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃

Ephraim, shall become, a desolation, in the day of rebuke: Throughout the tribes of Israel, have I hide known what is sure.

10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃

The rulers of Judah have become as they who remove a land-mark. Upon them, will I pour out, like water, my wrath.

11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃

Oppressed, is Ephraim, crushed in judgment, —because he hath, wilfully, walked after falsehood.

12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃

But, I, was like a moth, to Ephraim, —and like rotten wood to the house of Judah.

13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃

When Ephraim, saw, his injury, and Judah his wound, then went Ephraim unto Assyria, and [Judah] sent unto a hostile king, —yet, he, cannot heal you, nor will the wound, remove from you.

14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃

For, I, will be as a lion unto Ephraim, and as a young lion to the house of Judah, —I, I, will tear in pieces, and depart, I will carry off, and none be able to rescue.

15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

I will depart, will return unto my place! till what time they acknowledge their guilt, and seek my face, —In their trouble, will they make for me diligent search.