שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃ | 1 |
אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃ | 2 |
על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃ | 3 |
אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃ | 4 |
וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃ | 5 |
נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃ | 6 |
כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃ | 7 |
חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃ | 8 |
והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃ | 9 |
ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃ | 10 |
זנות ויין ותירוש יקח לב׃ | 11 |
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃ | 12 |
על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃ | 13 |
לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃ | 14 |
אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃ | 15 |
כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃ | 16 |
חבור עצבים אפרים הנח לו׃ | 17 |
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃ | 18 |
צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃ | 19 |