< הושע 4 >
שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃ | 1 |
Audite verbum Domini filii Israel, quia iudicium Domino cum habitatoribus terrae: non est enim veritas, et non est misericordia, et non est scientia Dei in terra.
אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃ | 2 |
Maledictum, et mendacium, et homicidium, et furtum, et adulterium inundaverunt, et sanguis sanguinem tetigit.
על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃ | 3 |
Propter hoc lugebit terra, et infirmabitur omnis, qui habitat in ea, in bestia agri, et in volucre caeli: et pisces maris congregabuntur.
אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃ | 4 |
Verumtamen unusquisque non iudicet: et non arguatur vir: populus enim tuus sicut hi, qui contradicunt sacerdoti.
וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃ | 5 |
Et corrues hodie, et corruet etiam propheta tecum: nocte tacere feci matrem tuam.
נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃ | 6 |
Conticuit populus meus, eo quod non habuerit scientiam: quia tu scientiam repulisti, repellam te, ne sacerdotio fungaris mihi: et oblita es legis Dei tui, obliviscar filiorum tuorum et ego.
כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃ | 7 |
Secundum multitudinem eorum sic peccaverunt mihi: gloriam eorum in ignominiam commutabo.
חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃ | 8 |
Peccata populi mei comedent, et ad iniquitatem eorum sublevabunt animas eorum.
והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃ | 9 |
Et erit sicut populus, sic sacerdos: et visitabo super eum vias eius, et cogitationes eius reddam ei.
ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃ | 10 |
Et comedent, et non saturabuntur: fornicati sunt, et non cessaverunt: quoniam Dominum dereliquerunt in non custodiendo.
זנות ויין ותירוש יקח לב׃ | 11 |
Fornicatio, et vinum, et ebrietas auferunt cor.
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃ | 12 |
Populus meus in ligno suo interrogavit, et baculus eius annunciavit ei: spiritus enim fornicationum decepit eos, et fornicati sunt a Deo suo.
על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃ | 13 |
Super capita montium sacrificabant, et super colles ascendebant thymiama: subtus quercum, et populum, et terebinthum, quia bona erat umbra eius: ideo fornicabuntur filiae vestrae, et sponsae vestrae adulterae erunt.
לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃ | 14 |
Non visitabo super filias vestras cum fuerint fornicatae, et super sponsas vestras cum adulteraverint: quoniam ipsi cum meretricibus conversabantur, et cum effeminatis sacrificabant, et populus non intelligens vapulabit.
אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃ | 15 |
Si fornicaris tu Israel, non delinquat saltem Iuda: et nolite ingredi in Galgala, et ne ascenderitis in Bethaven, neque iuraveritis: Vivit Dominus.
כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃ | 16 |
Quoniam sicut vacca lasciviens declinavit Israel: nunc pascet eos Dominus, quasi agnum in latitudine.
חבור עצבים אפרים הנח לו׃ | 17 |
Particeps idolorum Ephraim, dimitte eum.
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃ | 18 |
Separatum est convivium eorum, fornicatione fornicati sunt: dilexerunt afferre ignominiam protectores eius.
צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃ | 19 |
Ligavit eum spiritus in alis suis, et confundentur a sacrificiis suis.