הושע 14
| שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃ | 1 |
Convertere Israel ad Dominum Deum tuum: quoniam corruisti in iniquitate tua.
| קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו׃ | 2 |
Tollite vobiscum verba, et convertimini ad Dominum: et dicite ei: Omnem aufer iniquitatem, accipe bonum: et reddemus vitulos labiorum nostrorum.
| אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃ | 3 |
Assur non salvabit nos, super equum non ascendemus, nec dicemus ultra: Dii nostri opera manuum nostrarum: quia eius, qui in te est, misereberis pupilli.
| ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃ | 4 |
Sanabo contritiones eorum, diligam eos spontanee: quia aversus est furor meus ab eis.
| אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃ | 5 |
Ero quasi ros, Israel germinabit sicut lilium, et erumpet radix eius ut Libani.
| ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃ | 6 |
Ibunt rami eius, et erit quasi oliva gloria eius: et odor eius ut Libani.
| ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ | 7 |
Convertentur sedentes in umbra eius: vivent tritico, et germinabunt quasi vinea: memoriale eius sicut vinum Libani.
| אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃ | 8 |
Ephraim quid mihi ultra idola? ego exaudiam, et dirigam eum ego ut abietem virentem: ex me fructus tuus inventus est.
| מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃ | 9 |
Quis sapiens, et intelliget ista? intelligens, et sciet haec? quia rectae viae Domini, et iusti ambulabunt in eis: praevaricatores vero corruent in eis.
